נתיבות המשפט/ביאורים/קב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
מאיזה שירצה. ואם אין לו רק זיבורית ג"כ א"י הבע"ח לכפותו ליתן לו מאיזה שדה זיבורית שירצה רק נותן לו מאיזה זיבורית שירצה הוא. וא"ל מה דכתב הש"ך בסי' קי"ט ס"ק ו' דבניזק או מי שהתנה עמו בעידית דאם אין לו רק בינונית דיכול ליקח מאיזה בינונית שירצה הבע"ח אין לדמותו לכאן לבע"ח נגד זיבורית דשם אפי' הקרקע זו עדיפא הרי מגיע לו לגבות ממנה דהא דיניה בעידית משא"כ כאן דאין לו רק זיבורית ואילו הי' קרקע זו עדיפא ג"כ הי' גובה מהגרוע לפי מאי דקיי"ל בשלו הן שמין ובינונית וזיבורית גובה מהזיבורית אבל אם יש לו עדית וזיבורית לכאור' היה נראה דיכול לכפותו על איזה זבורית שירצה דהא אילו הי' עדיפא הי' ג"כ צריך ליתן לו מזה וכן הי' לכאורה נראה באם שיש לו עידית ובינונית דיכול לכפותו באיזה בינונית שירצ' דהא אפי' אם באמת אילו הי' הבינונית אלו עדיפין הי' מוכרח להגבות מהן ובזה הי' מקום ליישב דברי התוס' בגיטין ג' שכתבו בד"ה שמאי דמוכח מדברי רבא דס"ל בשל עולם הן שמין ודבריהם תמוהין דהיכא מוכח זה מדברי רבא. ולפמ"ש א"ש דהוכחת התו' היא מהא דאמר רבא דבשביק בינונית דכוותי' מ"ל הנחתי דפירושו כמ"ש התוס' שם דהיינו מה מכר ראשון לשני וכו' ומשמע אפי' שביק ג"כ עידית ומזה הוכיחו התוס' דס"ל בשל עולם הן שמין דאם ס"ל בשלו הן שמין הא גם בהיות' אצל ראשון הי' יכול לכפותו על בינונית אלו דווקא א"ו דס"ל בשל עולם הן שמין ואי לא הי' יכול לכפותו דאפי' הי' הבינונית אלו שרוצ' ליקח עדיפא לא הי' כופהו דהא נותן לו בינונית בעלמא אבל אחר העיון נרא' דליתא לפי דקי"ל בשלו הן שמין שאפי' בבינונית וזיבורית אינו כופיהו על איזה זיבורית שירצ' דכיון דבשלו שמין הרי הזיבורית שמן בינונית דמי נתן להם שם זיבורית הלא אין משגיחין בשל עולם כלל וכיון דבינונית שמן ונותן לו לפי שומת הב"ד בינונית כדינו א"י לכפותו וליתן לו יותר מדינו ול"ד לדברי הש"ך בסי' קי"ט דשם בהי' לו עידית ומכר' מיירי דאצלו בינונית שמן וכיון דדינו בעידית ואינו נותן לו דינו ע"פ ב"ד מש"ה יכול לכפותו משא"כ הכא שרוצ' לכפותו ביותר מדינא, וראי' לזה דהא אפי' הי' זו שרוצ' לכפותו עליו גרוע מזה לא הי' יכול לכפותו עליו לדעת הרא"ש והרמ"א בלא גילוי דעת וכשהוא שוה לו יהי' יכול לכפותו אנה השכל יגזור כן אלא ודאי כל שנותן לו דינו ע"פ ב"ד לאו כל כמיני' לומר לדידי הא עדיפא אפי' על הגרוע וכיון דאילו הי' עדיפא הי' צריך ליתן לו עכשיו ג"כ יתן לו דלאו כדידי' תליא רק בב"ד וכשנותן לו דינו ע"פ ב"ד שוב אין לו עתה כח לכפותו אפי' בגרוע מכ"ש בשוה לו וראי' לזה מכתובות ק"י דלא משכחת זה גובה וזה גובה אפילו באם לראובן עידית ובינונית ולשמעון בינונית אפי' למ"ד בשלו הן שמין ואי נימא דיכול לכפותו על איזה בינונית שירצה משכחת לה זה גובה וזה גובה גם בהך גוונא אם שמעון רוצה בינונית שביד ראובן דוקא כגון שהוא סמוכ' לשד' שלו ולימא לי' ממ"נ אם תגבה בינונית שלי מתחל' תצטרך ליתן לי איזה בינונית שארצה ואני רוצה בשלך ואם תגביני תחלה ולא יהיה לי רק שני שדות אז אגבה איתך מאיזה בינונית שארצ' דהא בשני שדות דינא בהגרוע וא"כ בדעתי תלוי ואגבה אותך משלי וישאר לי בינונית שלך ובסי' ע"ה בהדיא דעומד כל אחד בשלו אלא ודאי דאפילו לזה עידית ובינונית אינו כופיהו על איזה בינונית שירצה כיון שנותן לו דינו על פי בית דין וכדכתיבנא כנ"ל ברור בדינים אלו (ועסמ"ע ס"ק ו' ויש שם ט"ס וכצ"ל אם גילה הלוה דעתו שרוצ' ליתן לאחר עידית ביוקרא דלקמי' וכו'):
הי' לו עידית בשעה שלוה ומכר. כיון דבשעת הלואה הי' לו כבר חל שיעבודו על הבינונית ודוקא בכה"ג כיון דבשעת הלוא' היה עליו שם בינונית שוב לא יפקע שמו במה שמכר העידית אבל בשלא הי' לו בשעת הלוא' רק בינונית וחל שעבודו עליו ואח"כ קנה זבורית גובה זבורית והטעם דבשע' הלוא' לא הי' על השדה שם בינונית שתיקנו לו חכמים דבשלו הן שמין והוי עידית לדידי' ועכשיו קנה דבר ששיעבדו לו חכמים דהיינו בינונית וראי' לזה מכתובות ק"ט דאמר בלזה בינונית ולזה זבורית דאם נגבה מקודם הזיבורית דיחזיר ומגבהו הזיבורית למאן דס"ל בשלו הן שמין ואמאי הא בשעת הלוא' לא הי' לו רק בינונית אלא ודאי כדאמרן ואם הי' לו עידית ונשתדף נראה ג"כ דגובה מהזיבורית דדוקא במכר' דלאו כל במיגי' לקלקל בידים שיעבודו שהי' לו בשעת הלוא' ועוד דגם עכשיו הרי העידית תחת שיעבודו אף כשמכר' דאם ישתדפו שאר הנכסים ינכה מהעידית משא"כ בנשתדפו העידית: