קטגוריה:נחמיה ח יב
נוסח המקרא
וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם
וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם.
וַיֵּלְכ֨וּ כׇל־הָעָ֜ם לֶאֱכֹ֤ל וְלִשְׁתּוֹת֙ וּלְשַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְלַעֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָהֶֽם׃
וַ/יֵּלְכ֨וּ כָל־הָ/עָ֜ם לֶ/אֱכֹ֤ל וְ/לִ/שְׁתּוֹת֙ וּ/לְ/שַׁלַּ֣ח מָנ֔וֹת וְ/לַ/עֲשׂ֖וֹת שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה כִּ֤י הֵבִ֙ינוּ֙ בַּ/דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹדִ֖יעוּ לָ/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולשלח מנות" - לאין נכון לו
"כי הבינו" - השכילו וידעו בדברי התורה אשר הודיעו להם ושמחו בזה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
|
וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם. |
| -- נחמיה ח, יב |
"מצודות דוד ד"ה כי הבינו – השכילו וידעו בדברי התורה אשר הודיעו להם ושמחו בזה."
"מלבי"ם ד"ה כי הבינו – שמצווה לשמוח ולשמח גם העני והגר והיתום והאלמנה ולכן שלחו מנות ועשו שמחה גדולה שישמחו כל העם והעני והעשיר יחדו."
במבט ראשון, אפשר לחשוב ששני ביאורים אלו סותרים אחד את השני, אך לענ"ד הם משתלבים, הם הבינו מדברי התורה שיש מצווה גדולה לשמוח, וכפי שראה נחמיה, בשושן הבירה כשקבעו אסתר ומרדכי את פורים לדורות, חלק מהדרכים לשמח אנשים זה בדרך גשמי, בשליחת מנות אחד לשני, אבל לשם שמחה רוחנית "ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבע עשר בו ועשה אותו יום משתה ושמחה... על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו" (אסתר ט, יז-יט).
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "נחמיה ח יב"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.