פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאיש אחד" - רצה לומר חיש מהר כביאת איש אחד

מצודת ציון

"הספר" - החכם ובדרז"ל סופר מברך ובור יוצא (חולין קו)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מאיש וגו'" - רצה לומר הביא לפני כולם כי כולם נאספו שם

"מבין לשמוע" - בעל בינה להבין דברי הספר

"ביום אחד וגו'" - הוא ראש השנה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקרא בו" - עזרא קרא בו

"מן האור" - מן אור הבוקר

"והמבינים" - בעלי בינה

"ואזני וגו'" - היו נוטים אזניהם לשמוע אל דברי תורה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר עשו לדבר" - הנעשה מתחלה בעבור זה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעיני כל העם" - כולם ראו בפתחו את הספר כי עמד על המגדל ממעל לכל העם ולזה ראו הכל

"וכפתחו" - כאשר פתח הספר או כאשר פתח פיו לדבר שתקו כל העם

מצודת ציון

"עמדו" - ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד (איוב ל"ב)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמן אמן" - הכפל לחזק

"במועל ידיהם" - ברוממות ידיהם למעלה

"אפים" - כל אחד על פניו ארצה

מצודת ציון

"במועל" - מלשון העלאה והרמה

"ויקדו" - כפפו הקדקוד

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מבינים" - הם היו מבינים ומודיעים להעם את דברי התורה שקרא עזרא

"על עמדם" - על מקום מעמדם ולא זזו ממקומם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

ויקראו – רוצה לומר: שמעו קול הקריאה, כי עזרא לבד היה הקורא.

מפורש – קריאה מפורשת, לדעת ולהבין מה שנאמר בה.

ושום שכל וגו' – שמו שכלם, רוצה לומר: נתנו לבם להשכיל אמיתת הענין, והשכילו להבין במקרא.

מצודת ציון

"ושום" - מלשון שימה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המבינים" - אשר היו מבינים את העם את דברי התורה

"לכל העם" - הם אמרו לכל העם הלא היום קדוש הוא לה' כי ראש השנה הוא ואין מהראוי להתאבל ולבכות בו

"כשמעם וגו'" - כי ראו שלא קיימו את התורה כראוי

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משמנים" - מאכלי שמן

"ממתקים" - משקים מתוקים

"לאין נכון לו" - למי שאין המזון נכון ומזומן לו רצה לומר לדלת העם

"כי חדות ה'" - רצה לומר שמחת יו"ט שהיא שמחה של מצוה היא תתן לכם עוז ותעצומות

מצודת ציון

"מנות" - ענין חלק ומתן כמו והיה לך למנה (שמות כ"ט)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחשים" - היו משתקים את כל העם ואמרו להם שתקו מן הבכי

מצודת ציון

"מחשים" - משתיקים כמו עת לחשות (קהלת ג')

"הסו" - שתקו כמו ויהס כלב (במדבר י"ג)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולשלח מנות" - לאין נכון לו

"כי הבינו" - השכילו וידעו בדברי התורה אשר הודיעו להם ושמחו בזה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וביום השני" - של ראש השנה כי בימי עזרא עברוהו לאלול ועשו שני ימים טובים של ראש השנה כן ארז"ל

"לכל העם" - של כל העם

"ולהשכיל" - לקרות בה בכוונת הלב לדעת מצות ה' אשר תעשינה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשר ישמיעו" - הוא מקרא קצר וכאלו נאמר וצוו אשר ישמיעו וגו'

"עלי זית" - ענפים כשהם עם העלים

"עץ שמן" - הוא מין אילן סרק

"ועלי הדס" - ארז"ל שהוא הדס שוטה שאין כשר ללולב וצוו להביאו לסכך בהם את הסוכה עם עלי זית ועלי עץ שמן

"ועלי תמרים" - זה לולב

"עץ עבות" - זה ההדס אשר עליו קלועים זה בזה הכשר ללולב וה"ה שצוו להביא האתרוג וערבי נחל ולא זכרם לקצר בדבר המובן

"לעשות סוכות" - לסכך בהם את הסוכות ומוסב על עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס

מצודת ציון

"ויעבירו קול" - הוא ענין הכרזה כמו ויעבירו קול במחנה (שמות ל"ו)

"עבות" - מלשון עב ור"ל מרובה בעלים וקלועים זה על זה וכן שתי עבותות הזהב (שם כ"ח)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישבו בסוכות" - רצה לומר ישבו בהם בקביעות רב כמו שראוי להיות

"כי לא עשו" - רצה לומר עשו המצוה מן המובחר אשר לא עשו כן מימי יהושוע בן נון והוא הפוך כמו כי לא עשו בני ישראל כן מימי וגו' עד היום ההוא

"ותהי שמחה" - על אשר קיימו המצוה בתקון רב

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקרא" - עזרא קרא לפני העם בכל יום מן יום הראשון מימי החג עד וגו'

"ויעשו חג" - הקריבו קרבנות החג

"עצרת" - עשו עצרת והקריבו בו הקרבנות הראוים כמשפט התורה