מצודות על נחמיה ח


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כאיש אחד" - רצה לומר חיש מהר כביאת איש אחד 

מצודת ציון

"הספר" - החכם ובדרז"ל סופר מברך ובור יוצא (חולין קו)

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מאיש וגו'" - רצה לומר הביא לפני כולם כי כולם נאספו שם

"מבין לשמוע" - בעל בינה להבין דברי הספר

"ביום אחד וגו'" - הוא ראש השנה

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויקרא בו" - עזרא קרא בו

"מן האור" - מן אור הבוקר

"והמבינים" - בעלי בינה

"ואזני וגו'" - היו נוטים אזניהם לשמוע אל דברי תורה

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשר עשו לדבר" - הנעשה מתחלה בעבור זה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לעיני כל העם" - כולם ראו בפתחו את הספר כי עמד על המגדל ממעל לכל העם ולזה ראו הכל

"וכפתחו" - כאשר פתח הספר או כאשר פתח פיו לדבר שתקו כל העם 

מצודת ציון

"עמדו" - ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד (איוב ל"ב)

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אמן אמן" - הכפל לחזק

"במועל ידיהם" - ברוממות ידיהם למעלה

"אפים" - כל אחד על פניו ארצה 

מצודת ציון

"במועל" - מלשון העלאה והרמה

"ויקדו" - כפפו הקדקוד

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מבינים" - הם היו מבינים ומודיעים להעם את דברי התורה שקרא עזרא

"על עמדם" - על מקום מעמדם ולא זזו ממקומם

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ויקראו – רוצה לומר: שמעו קול הקריאה, כי עזרא לבד היה הקורא.

מפורש – קריאה מפורשת, לדעת ולהבין מה שנאמר בה.

ושום שכל וגו' – שמו שכלם, רוצה לומר: נתנו לבם להשכיל אמיתת הענין, והשכילו להבין במקרא. 

מצודת ציון

"ושום" - מלשון שימה

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"המבינים" - אשר היו מבינים את העם את דברי התורה

"לכל העם" - הם אמרו לכל העם הלא היום קדוש הוא לה' כי ראש השנה הוא ואין מהראוי להתאבל ולבכות בו

"כשמעם וגו'" - כי ראו שלא קיימו את התורה כראוי

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"משמנים" - מאכלי שמן

"ממתקים" - משקים מתוקים

"לאין נכון לו" - למי שאין המזון נכון ומזומן לו רצה לומר לדלת העם

"כי חדות ה'" - רצה לומר שמחת יו"ט שהיא שמחה של מצוה היא תתן לכם עוז ותעצומות 

מצודת ציון

"מנות" - ענין חלק ומתן כמו והיה לך למנה (שמות כ"ט)

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מחשים" - היו משתקים את כל העם ואמרו להם שתקו מן הבכי 

מצודת ציון

"מחשים" - משתיקים כמו עת לחשות (קהלת ג')

"הסו" - שתקו כמו ויהס כלב (במדבר י"ג)

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולשלח מנות" - לאין נכון לו

"כי הבינו" - השכילו וידעו בדברי התורה אשר הודיעו להם ושמחו בזה

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וביום השני" - של ראש השנה כי בימי עזרא עברוהו לאלול ועשו שני ימים טובים של ראש השנה כן ארז"ל

"לכל העם" - של כל העם

"ולהשכיל" - לקרות בה בכוונת הלב לדעת מצות ה' אשר תעשינה

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואשר ישמיעו" - הוא מקרא קצר וכאלו נאמר וצוו אשר ישמיעו וגו'

"עלי זית" - ענפים כשהם עם העלים

"עץ שמן" - הוא מין אילן סרק

"ועלי הדס" - ארז"ל שהוא הדס שוטה שאין כשר ללולב וצוו להביאו לסכך בהם את הסוכה עם עלי זית ועלי עץ שמן

"ועלי תמרים" - זה לולב

"עץ עבות" - זה ההדס אשר עליו קלועים זה בזה הכשר ללולב וה"ה שצוו להביא האתרוג וערבי נחל ולא זכרם לקצר בדבר המובן

"לעשות סוכות" - לסכך בהם את הסוכות ומוסב על עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס 

מצודת ציון

"ויעבירו קול" - הוא ענין הכרזה כמו ויעבירו קול במחנה (שמות ל"ו)

"עבות" - מלשון עב ור"ל מרובה בעלים וקלועים זה על זה וכן שתי עבותות הזהב (שם כ"ח)

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וישבו בסוכות" - רצה לומר ישבו בהם בקביעות רב כמו שראוי להיות

"כי לא עשו" - רצה לומר עשו המצוה מן המובחר אשר לא עשו כן מימי יהושוע בן נון והוא הפוך כמו כי לא עשו בני ישראל כן מימי וגו' עד היום ההוא

"ותהי שמחה" - על אשר קיימו המצוה בתקון רב

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויקרא" - עזרא קרא לפני העם בכל יום מן יום הראשון מימי החג עד וגו'

"ויעשו חג" - הקריבו קרבנות החג

"עצרת" - עשו עצרת והקריבו בו הקרבנות הראוים כמשפט התורה