נדרים סט ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
תא שמע מפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי דתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר ורבי יוסי אומר אם לכך נתכוין מתחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימין ואפילו רבי מאיר לא קאמר דלא אמר לא תיחול זו אלא אם כן חלה זו אבל הכא דאמר לא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה ר"מ נמי מודה דהפרה חלה בעי רבה קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו ת"ש דאמר רבה כל דבר שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו בעי רבה קיים ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר לה מופר ליכי למחר או דלמא הא לא אמר לה
רש"י (ריב"ן)
עריכהת"ש - דכי האי גוונא פלוגתא דר"מ ורבנן במסכת תמורה בפ' כיצד מערימין על הבכור:
הרי זה תמורת עולה תמורת שלמים כו' דבריו קיימין - ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים:
ואפילו רבי מאיר - לא אמר תפוס לשון ראשון אלא דלא אמר לא תיחול זו אלא אם כן חלה שניה ועל מה נחלקו באומר תמורת עולה ותמורת שלמים רבי מאיר סבר דלמא מיהדר הוא דהדר ביה מתמורת עולה ואמר תמורת שלמים והואיל וכן תפוס תחלת דבריו והרי היא עולה: ור' יוסי סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא קדושה ואינה קריבה קמ"ל:
אבל הכא דקאמר לא תחול בו' - ודאי הויא הפרה כי ההוא טעמא דתמורה:
קיים ומופר ליכי - ולא אמר ליכי בין קיים למופר מי אמרינן כיון דלא אמר קיים ליכי ומופר לכי הויא כמ"ד לא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה דכיון דלא אמר קיים ליכי גלי אדעתיה דבהפרה ניחא ליה או דלמא לא שנא וכמ"ד קיים ליכי ומופר ליכי דמי ולא תהוי הפרה:
ת"ש דאמר רבה - [בקדושין] ואמעשר בהמה קאי:
כל שאינו בזה אחר זה - כגון שאם קרא לעשירי עשירי וחזר וקרא לי"א עשירי אינו קדוש וקאמר אף בבת אחת שאם קרא לשניהן עשירי סתם אין האחד עשר קדוש ה"נ כיון דאינו בזה אחר זה שאם אמר לה עכשיו קיים ליכי ולאחר שעה אמר מופר ליכי אין בהפרתו כלום בבת אחת נמי כי אמר קיים ומופר ליכי אין באותה הפרה כלום אע"ג דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי:
היום מהו - מי אמרינן כיון דאמר היום כמאן דאמר היום יהא מקויים אבל למחר יהא מופר לה והוי מופר:
או דלמא הא לא אמר לה - בפירוש מופר ליכי למחר:
ר"ן
עריכהאבל הכא שלא נתן קצבה פשיטא דאי הפרה חיילא הקמה לא חיילא וכדכתיבנא ואי אמרת דהפרה לא חיילא מינה דהקמה נמי לא חיילא דהא אתני ואמר דלא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה. הלכך פשיטא ליה לרבה דהקמה לא חיילא אבל בהפרה הוא דמספקא ליה מי אמרינן כיון דאקדים ואמר קיים ליכי ובתר הכי אמר מופר ליכי משמע דאתני דתיחול הפרה בתר הקמה ולא תיחול הפרה אא"כ קדמה לה הקמה אלא דממ"נ אתני לא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה ולא אתני נמי איפכא לא תחול הפרה אלא אם כן חלה הקמה משום דכיון דאקדים קיים ליכי למופר ליכי סמיך אלישניה דהקמה חיילא דברישא אדכר לה וליכא דליעכב עלה ואדרבה משום דחייש דחיילא הקמה כולי האי עד דלא שבקה רווחא להפרה אתני ואמר דלא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה והרי הוא כאילו התנה על שתיהן שיחולו הקמה בתחלה ואח"כ הפרה או דלמא נהי דאמר ומופר ליכי בתר קיים ליכי לאו דתחול הפרה בתר הקמה איכוין אלא משום דא"א לקרות שני שמות כאחד ומיהו האי גברא בהפרה קפיד דתחול דהא אמר דלא בעי דתחול הקמה אא"כ חלה הפרה ודעתו היה שיחולו כאחת מיהו משום דקפיד טפי דתיחול הפרה מהקמה אתני שאם חלות ההקמה מעכב חלות ההפרה דמגלי דעתיה דלא תיחול הקמה אבל אע"ג דחלות הפרה מעכב חלות הקמה לא אתני דלא תיחול הפרה הלכך הפרה חיילא הקמה לא חיילא: ופשטינן לה מפלוגתא דר"מ ורבי יוסי דאפליגו דומיא דהך גוונא בתמורה בפרק כיצד מערימין (דף כה:) דתנן הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר וכו' ואמרינן עלה בגמרא התם דהכל מודים באומר תחול זו ואחר כך תחול זו דברי הכל תפוס לשון ראשון דאפילו רבי יוסי מודה משום דאי אפשר דלבתר דחיילא תמורת עולה תחול תמורת שלמים לא תחול זו אלא אם כן חלתה זו תרוייהו קדשן משום דהתם אפשר לתמורת עולה ותמורת שלמים לחול כאחת דתרעה בהמה זו עד שתסתאב ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים לא נחלקו אלא באומר תמורת עולה תמורת שלמים רבי מאיר סבר מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הוה ליה כאומר תחול זו ואחר כך תחול זו ור"י סבר דאפשר דמאי דקאמר תמורת עולה תמורת שלמים טעי דסבר אי לא אמינא תמורה אכל חד וחד לא חיילא תמורה אתרוייהו הלכך בודקין אותו אם אמר לעולה ושלמים נתכוונתי תרעה עד שתסתאב ותמכר ויפלו חצי דמיו לעולה וחצי דמיו לשלמים אלמא פלוגתייהו דרבי מאיר ורבי יוסי תליא במוציא שני שמות מפיו אי אמרינן שיחול השני אחר הראשון או שיחולו שניהם בבת אחת הואיל ואי אפשר לקרות ב' שמות כאחת ומש"ה אמרינן דלרבי יוסי ודאי אפשיט בעיין דכי אמר ומופר ליכי לאו בתר הקמה קאמר אלא בבת אחת הלכך הפרה חיילא וכי תימא אפ"ה היכי חיילא דהא אסיקנא לקמן דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו לאו מילתא היא דהא הכא לא מעכבא הקמה אהפרה דהא אתני ואמר לא תיחול הקמה הלכך לרבי יוסי פשיטא דהפרה חיילא ואפי' לר"מ נמי פשטינן הכי דאע"ג דאמר התם דכי אמר תמורת שלמים בתר תמורת עולה קאמר ולא חיילא הכא שאני דכיון דאמר לא תיחול הקמה אא"כ חלה הפרה גלי אדעתיה דאהפרה הוא דקפיד אהקמה לא הלכך כי אמר ומופר ליכי לאו בתר הקמה קאמר דהיכי תחול בתרה כיון שאי אפשר להקמה שתחול וכ"ת אמאי לא אמרינן ואפי' ר' מאיר לא קאמר אלא התם מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הוה ליה כאומר תחול זו ואח"כ תחול זו וכסוגיא דהתם אבל הכא דליכא לישנא יתירא בבת אחת קאמר לאו מילתא היא דבשלמא התם כיון דאפשר לתמורת עולה ושלמים לחול כאחת כל היכא דליכא לישנא יתירא אמרי' דלבת אחת נתכוון אבל הכא שאי אפשר להקמה והפרה לחול כאחת אפילו בלאו לישנא יתירא אמרינן דלזה אחר זה אי לאו משום דאתני ואמר ולא תחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה כנ"ל פירושא דשמעתא ופירושא תריצא ומעליא הוא:
בעי רבה קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו. כלומר דקיים לחודיה לאו כלום הוא וליכי הוא שכוללן שתיהן כאחת ואיכא נסחי דגרסי קיים ליכי ומופר ליכי בבת אחת מהו ולהנך נסחי בעי דלימא הכי בהדיא בבת אחת דמגלי בדעתיה שהוא רוצה שיחולו בבת אחת ונראה בעיני דבהכי מספקא ודאי אי אפשר לשניהם לחול כאחת מיהו נהי דאי חד מינייהו קדים אידך לא חייל כלל הכא דבבת אחת לגבי כל חד מנייהו אמרינן דקדים דחייל ואיכא למימר נמי דמאחר ולא קדים וכיון שאי אפשר לשניהם לחול כאחת מספקין דלמא הקמה חיילא ותו לא מצי מפר: ופשטינן לה מדרבה דאמר בפרק האיש מקדש גבי המקדש שתי אחיות כאחת דכיון דלא מצי לקדשינהו בזה אחר זה אפי' בבת אחת ליכא לחדא מינייהו ספק קדושין כלל הכא נמי ליכא לספוקי בהקמה ובהפרה כלל ומצי בתר הכי להפר ולקיומי כדבעי ולא נתחוורו לי דברי הר"מ במז"ל בזה בפרק אחרון מהלכות נדרים:
בעי רבה קיים ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי למחר. דהכי קאמר קיים ליכי היום בלבד או דלמא הא לא אמר לה מופר ליכי למחר:
תוספות
עריכהת"ש מפלוגתא דר"מ ור' יוסי. פי' מפלוגתא דר' יוסי פשטינן בעיין לכ"ע: תמורת עולה ותמורת שלמים וכו' ואמר רבי יוסי אם לכך נתכוון מתחלה. כיון שבשעת תמורת עולה היה בדעתו לומר תמורת שלמים לאפוקי אם נמלך כדתניא בסיפא דמילתא הואיל וא"א לקרות שני שמות בב"א דבריו קיימין עון דאמר בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים ואפילו ר"מ לא אמר אלא דלא אמר לא תחול זו אא"כ חלה זו דבזה מודה דלא חלה הראשונה וחלה שניה אבל הכא כו' אפי' ר"מ מודה דחל הפרה והקמה לאו כלום הוא:
קיים ומופר ליכי מהו. מי אמרינן דודאי כיון דבדיבור אחד קאמר שלא אמר קיים ליכי מופר ליכי חיילי תרוייהו או לא:
כל שאינו בזה אחר זה. אם אמר קיים ליכי מופר ליכי דאין הפרה חלה אחר הקמה בב"א אינו לא לזה ולא לזה והוי כאילו שתק ובפרק שני דקידושין (דף נ:) גבי ב' אחיות אמרה רבה ללמילתיה וא"ת אמאי לא אמר הכי גבי תמורת עולה ותמורת שלמים אמר רבי מאיר תמכר ויבא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים (ה"ג וצ"ע דבברייתא תניא בפ' כיצד מערימין (דף כו) דלרבי מאיר . כולה קרבה עולה) וי"ל דמ"מ ניחא לאביי דאמר כל לחצות מודה ר"מ דכיון דאי אמר לחצות תלו שניהם בבת אחת:
בעי רבה קיים ליכי היום מי אמר נו'. דהכי משמע מקיים ליבי היום אבל למחר יהא מופר או דלמא לא אמרינן דדעתו לבטל כיון שאינו מפר בפירוש. אבל ודאי אי אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר מועלת הפרתו אלא [אמר] מופר ליכי למחר ולא אמר קיים ליכי היום מי אמרינן כיון דאמר לה מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה וקיימה לנדרה או דלמא הא לא אמר לה קיים ליכי היום הלכך כי אמר מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה דדעתו להפר מהיום אבל ודאי אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר לא אמרינן מהיום קאמר ואע"ג דמתחלה לא מבעיא ליה אלא משום דלא אמר מופר ליכי אבל אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר מועלת ההפרה והשתא פשיטא ליה דלא מועיל הפרה ודוחק דבעיא שניה את"ל הא לא קאמר לה משמע שגם בעיא דרבה לפי סברא וי"ל דודאי מעיקרא קים ליה שפיר דאי אמר קיים ליכי היום מופר ליכי למחר לא מהני וה"פ בעי רבה קיים ליכי היום מהו כיון דאמר היום משמע אבל למחר יהא מופר וכמאן דאמר [מופר] ליכי למחר דדעתיה שתמול מהיום:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק י (עריכה)
יג א מיי' פ"ב מהלכות תמורה הלכה ד, סמג לאוין שמה:
יד ב מיי' פי"ג מהל' נדרים הל' כב, סמג לאוין רמב טור ש"ע י"ד סימן רלד סעיף מג:
טו ג מיי' שם, סמג שם, טוש"ע שם סעיף מד:
ראשונים נוספים
ת"ש מפלוגתא דר"מ ורבי יוסי. ממחלוקת של ר"מ ורבי יוסי תפשוט בעיין כדמפרש:
דתנן הרי זו תמורת עולה כו'. משנה היא בפרק כיצד מערימין (דף כה:):
הרי זו תמורת עולה. דתפוס לשון ראשון מדלא קאמר תמורת עולה ושלמים:
לכך נתכוון מתחלה. לאפוקי אם נמלך:
דבריו קיימין. ותרעה עד שתסתאב ויביא בדמי חציה עולה וחציה שלמים:
ר"מ נמי מודה דהפרה חלה. פי' ה"ר אליעזר וההקמה לאו כלום היא וי"מ כיון דחלו שניהם לא ידעינן אי מוקם אי מופר:
קיים ומופר ליכי בבת אחת. פי' כיון שלא אמר אלא פעם אחת ליכי היינו בבת אחת מי אמרינן תפוס לשון ראשון או דלמא כיון דאמרן בבת אחת חלה ההפרה ומבטלת ההקמה ולאידך פי' חלו שניהן ולא ידעינן אי מוקם אי מופר:
כל שאין בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו. גבי מקדש ב' אחיות או אשה ובתה דאמרינן אין אחת מהן מקודשת ה"נ כיון דהפרה ליתא בתר הקמה גם בב"א ליתא והא דאמר בתמורה דאם אמר תמורת עולה ושלמים דתרווייהו תפסי אע"ג שאינן בזה אחר זה התם היינו טעמא הואיל ואיתיה לחצאין דאם אמר תקדש חציה לדמי עולה וחציה לדמי שלמים:
בעי רבה קיים ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי למחר דמי. דאל"כ אמאי אמר היום אלא לאו מיתורא דהיום יש לדקדק היום יהיה קיים אבל למחר יהיה מופר והתחיל הפרה מהיום:
או דלמא הא לא אמר מופר ליכי. ולעולם לא נאמרה הפרה מכלל לאו אם לא שיוציא ההפרה בפיו אבל אם אמר שתיהן קיים ליכי היום כדי לדקדק הא למחר יהיה מופר שהרי אמר בפירוש מופר ליכי למחר הלכך קיים כל היום קאמר:
והא דאמרינן: מאי שנא מפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי: הכי פירושו מפלוגתייהו נשמעינה, ולא דבעייתנו שייכא בפלוגתייהו.
כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו: ואם תאמר ומאי שנא מתמורת עולה תמורת שלמים, דאמר רבי יוסי הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים, ואף על גב דבזה אחר זה אינו, דאילו אמר הרי זו תמורת עולה ולאחר שעה אמר הרי זו תמורת שלמים לא אמרא כלום. ויש לומר דהתם ישנו בבת אחת, דאילו אמר חצייה תמורת עולה וחצייה תמורת שלמים חרעה ותמכר, ויביא בחצי דמים עולה ובחצי דמים שלמים והלכך אף בבת אחת חייל בכי האי גונא, דתמכר ויביא בדמיה עולה ושלמים.
בעי רבא קיים ליכי היום מהו, מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי למחר דמי. כיון שנתן קצבה להקמתו. או דלמא הא לא אמר: דבעינן שיוציא הפרה בפיו בפירוש, ואיכא למידק דהכא משמע דאי אמר לה בפירוש ומופר ליכי למחר דמהני, אלא משום דלא אמר הוא דאסתפק ליה, ועלה קאמר אם תמצא לומר הכא לא אמר לה, ובכלל שאלתו מסיק דאלו אמר בהדיא מר ליכי למותר דפשיטא ליה דלא מהני, ובדאמר מיפר ליכי למחר מהו, מי אמרינן למחר לא מצי מפר דהא קיימים לנדריה היום, או דלמא כיון שלא אמר קיים ליכי היום, כו' דאלמא משמע דפשיטא ליה דלא מהני, ובדאמר מופר ליכי למחר מהו, מי אמרינן למחר לא מצי מפר דהא קיימיה לנדריה היום, או דלמא כיון דלא אמר קיים ליכי היום כו', דאלמא משמע דפשיטא ליה דאי אמר בהדיא קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר לא מהני. ויש לומר דהכי קאמר ליה, ואם תמצא לומר הא לא אמר לה מופר ליכי למחר, ותמצא נמי לומר דלאחר שקיים היום תו לא מצי מפר, ואפילו בדאמר לה מופר ליכי למחר, אבל לא אמר לה קיים ליכי היום אלא מופר ליכי למחר מהו, ועוד זה מגומגם.
מהדורא קמא:
מתוך: תוספות רי"ד/נדרים (עריכה)
עד כאן לא אמר ר"מ התם אלא דלא אמר תחול זו אא"כ חלה זו כו' פי' דהני אמרי' עלה ההיא בתמורה בפ' כיצד מערימין אמר ר' יצחק בר' יוסף א"ר יוחנן הכל מודים באומר תחול זו ואחר תחול זו ראשונה חיילא לא תחול זו אא"כ תחול זו ואחר חלה זו שני' נמי חיילא פי' שני' נמי חיילא והרי היא תמורת עולה ושלמים ותמכר ויביא בדמי חצי' עולה ובדמי חצי' שלמים ואנו מקיימים שני דבריו וה"נ דאמרי' דחיילי תרווייהו לא נוכל לקיים שני דבריו אלא להכי מהני דחלו שניהן שאין בדבריו כלום שאלו היינו אומרי' תפוש לשון ראשון הי' הנדר קיים ואין הפרה מועלת אחר הקמה אבל עכשיו דאמרי' שני דבריו קיימין וחלים בא זה וביטל זה ואין הנדר לא מוקם ולא מיפר ויכול לעשות כל היום מה שרוצה או להקם או להפר:
בעי רבא קיים ומופר ליכי בב"א מהו פי' אם אמר לה קיים ליכי ומופר ליכי היינו פלוגתא דר"מ ור' יוסי דלר"י דאמר תפוש לשון ראשון הוה קיים ואין הפרה אחר הקמה וה"ה אי אמר מופר ליכי וקיים ליכי אמרי' תפוש לשון ראשון והוה מופר ואין הקמה אחר הפרה ולר' יוסי דאומר שניהן חלים אין בדבריו כלום ובא זה וביטל זה אלא כשאמר קיים ומופר ליכי בב"א קמבעיא לי' מי אמרי' כיון דבב"א אמרינהו שניהם חלין ובא זה וביטל זה וכאלו לא כלום דמי או דילמא פלגינן דיבורא ואזלי' לחומרא ונקטי' ההקמה וכיון דחיילא הקמה תו לא מצי חיילא הפרה והו"ל קיים ואי קשיא וליפשוט ממאי דאמרי' התם דאי אמר תמורת עולה ושלמים דמודה ר"מ דדבריו קיימין וחלים שניהן וה"נ יחולו שניהם ויבטל זה את זה תשובה התם ודאי דכל דיבורו קיים דחצי' לעולה וחצי' לשלמים פשיטא לן דחלו שניהן אבל הכא שאי אפשר לקיים כל דיבורו הקמה והפרה שזה מבטל את זה יש לומר פלגי' דיבורא וניזול לחומרא ולינקוט ההקמה דבודאי כשאמר שני דברים מוקם ליכי ומופר ליכי שכל אחד הוא דיבור לעצמו אליבא דר' יוסי דאמר שניהן חלין לא נוכל לתפוש ההקמה ולבטל ההפרה שכך מועיל דיבור זה כזה ואין לומר שם פלגי' דיבורא אלא חלו שניהם וזה מבטל את זה אבל השתא שאמר שניהם בדיבור אחד יש לומר אל נבטל כל דיבורו אלא פלגי' דיבורו ונקיים חצי' דיבורו וניזול לחומרא ונתפוש ההקמה ופשט לי' מדאמר רבה דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בב"א אינו וכמו שאין הקמה מועלת לקיים הנדר אחר ההפרה כך אינו מועלת לקיימו בב"א עם ההפרה:
בעי רבא קיים ליכי היום מהו מי אמרי' כמאן דאמר ומופר ליכי למחר דמי או דלמא הא לא א"ל פי' והקמה יש כאן אבל הפרה אין כאן ואם רוצה אח"כ להפר אינו יכול שאין הפרה אחר הקמה ואם תימלי לומר הא לא אמר לה א"ל למחר ומופר ליכי למחר מהו פי' אחר שאמר לה קיים ליכי היום א"ל נמי ומופר ליכי למחר ולא הפסיק ביניהם אלא שני הדברים א"ל בזא"ז מי אמרי' למחר לא מצי מיפר דהא קיימה לנדרי' היום פי' ואין הפרה אחר הקמה או דלמא כיון דלא א"ל קיים ליכי כי אמר לה ומופר ליכי למחר כמהיום קאמר לה פי' כיון דלא קיים ליכי סתם כי סדר ואמר ומופר ליכי למחר כאלו א"ל מופר ליכי מהיום דמי ותופשה הפרתו למחר וההקמה מתקיימת היום וההפרה למחר ואין זו הפרה אחר הקמה שהרי לא קיימו אלא יום אחד ומיד אמר ולמחר יהא מופר ואילו אמר מופר ליכי למחר בלחוד פשיטא דלמחר הוי מופר והיום קיים שאין כאן הפרה אחר הקמה שהרי לא הוציא הקמה מפיו ולא קמבעיא לן אלא כשאמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר ואם תימצי לומר כיון דקיימי היום למחר נמי כמאן דאיתי' דמי א"ל קיים ליכי שעה אחת מהו מי אמרי' כמאן דאמר לה ומופר ליכי לאחר שעה דמי אי דלמא הא לא קאמר לה ואת"ל הא לא קא"ל אי א"ל מאי פי' דאמר לה קיים ליכי שעה אחת ומופר ליכי לאחר שעה מהו מי אמרי' כיון דקיימו קיימו או דלמא כיון דכולי' יומא בר הקמה ובר הפרה הוא כי אמר ומופר ליכי לאחר שעה מהני פי' כל זו השאלה היא כמו הראשונה ואין ביניהן חילוק אלא שזה קיים כל היום וזה לא קיימם אלא שעה אחת והאי דאמר כי אמר מופר ליכי לאחר כן אין הפרה אחר הקמה אלא מיד כשאמר קיימם ליכי שעה אחת אמר לה ומיפר ליכי לאחר שעה ומנא תימא מדתנן בפירקא דלקמן קונם תאנים וענבים שאני טועמת קיים לתאנים כולו קיים ואפילו לרבנן דפליגי התם ואמרי מה שהוקם קיים ותו לא מפני שהן שני מינין אבל כאן שהוא אחר. וקיים שעה אחת ושתק שוב אינו יכול לחזרו להפר שאין הרפה אחר הקמה ולא קמבעיא ל' אלא כשאמר לה שני הדברים ביחד קיים ליכי שעה אחת ומופר ליכי לאחר שעה:
מתוך: שיטה מקובצת על הש"ס/נדרים/פרק י (עריכה)
תא שמע פלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי. פירוש תא שמע מפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי ממה שמפרשין עלה בתמורה נפשוט בעיין אבל הוא לא קאמר דבעין תהוי פלוגתא דהא מסקינן דכולי עלמא מודו דלא חיילא הקמה. קיים ליכי היום מהו מי אמרינן כיון דאמר היום משמע היום קיים אבל למחר יהא מופר וכמאן דאמר מופר ליכי למחר דמי פירוש מהיום מופר ליכי לצורך מחר דאי לאו דחלה הפרה היום למחר לא היה יכול להפר שהרי עבר יום שמעו או דילמא הא לא אמר ליה בהדיא והפרה דמשתמעא מכללא לאו הפרה היא. הרא"ם ז"ל.
ומדכרי הר"ם נראה שאינו אומר לה דיבור ההפרה בשעת הקיום אלא אחר עבור זמן הקיום כפי מה שכתב פרק י"ג ולדבריו לא יתיישב הפירוש כל כך אמר לה מהו אמר לה בשעת הקיום מופר ליכי לאחר שעת הקיום. והר"ם כתב פרק י"ג מבואר בזה דלאחר שעת הקיום קאמר לה. והאי דקיום דשעה לאו דוקא הוא הדין נמי שלש או ארבע או יותר ובלבד שישאר מן היום קצת. הרי"ץ ז"ל.
וכן דעת הרשב"א ז"ל וז"ל: היכא דאמר לה קיים ליכי שעה ומופר ליכי לאחר שעה מאי. ולאו דוקא בדאמר כך בבת אחת אלא אפילו אמר קיים ליכי שעה ושתק ולאחר זמן חזר ואמר בו ביום מופר ליכי דכיון שלא קיימו אלא שעה הרי יש שהות עדין להפר ביום שמעו. ומשום הכי מיתינן עלה הא (דנדר) דנזיר דהתם הא לא אמר לה אלא ואני לכשתמצי לומר דואני שעה אחת משמע מכל מקום הא לא אמר לה ומופר ליכי לאחר שעה אלא כדאמרן דכל היום שלו לחזור ולהפר עד כאן. וככתוב בהר"ן ז"ל.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה