משנה תרומות ד יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ד · משנה יא | >>
סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה, רבי אליעזר אומר, אם יש בקיפוי מאה סאהיט, תעלה באחד ומאה.
רבי יהושע אומר, לא תעלה.
סאה תרומה שנפלה על פי מגורה, יקפאנה.
ואם כן, למה אמרו תרומה עולה באחד ומאה? בשאינו ידוע אם בלולות הן, או לאין נפלה.
סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה, וּקְפָאָהּ,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בַּקָּפוּי מֵאָה סְאָה, תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא תַּעֲלֶה.
- סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוּרָה, יְקַפְּאֶנָּה.
- וְאִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה?
- בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ אִם בְּלוּלוֹת הֵן, אוֹ לְאַיִן נָפְלָה.
סאה תרומה, שנפלה על פי מגורה, וקפאה -
- רבי אליעזר אומר:
- אם יש בקפוי, תעלה - באחד ומאה.
- רבי יהושע אומר: לא תעלה.
- רבי אליעזר אומר:
- סאה תרומה, שנפלה על פי מגורה - יקפנה.
- אם כן,
- למה אמרו: תרומה עולה במאה ואחד? -
- בשאינו יודע - אם בלולות הן,
- או - לאין נפלו.
- למה אמרו: תרומה עולה במאה ואחד? -
- אם כן,
מגורה - הוא המקום שאוצרין בו.
וקפאה - הוא הדבר הנקפא, מגזרת "קפאו תהומות"(שמות טו, ח). ומנהג הדברים שמקפיא אותן האויר, כי העליון הוא קופא תחילה, ולפיכך קראו הדבר העולה והצף "קופא". ונשתמשו בזו המלה ואמרו במי שרוצה להסיר מה שיעלה למעלה, על דבר מעובה או מקובץ, יקפאנה.
אמר רבי אליעזר, כי כשנפלה סאה תרומה על פי המגורה ונתקבצה שם ונתעבה, כגון שנפלה סאה חיטים של תרומה על פני אוצר גדול מחיטים, שנשער פי המגורה כולה, אם יש באותו עליון כדי שאם יקבץ בשטח העליון בלבד מאה סאה אז תעלה, ואם לאו יהיה הכל מדומע. וזה היפך מה שאמר במה שקדם, שאמר "התחתונות מעלות את העליונות". וכן אמרו בתלמוד "מוחלפת שיטתיה דרבי אליעזר".
ואמר רבי יהושע לא תעלה - רוצה לומר כי אין הדין בה שתעלה במאה ואחד מן הקופה. אבל דין סאה של תרומה שנפלה על פי מגורה שיקפיאנה, רוצה באמרו ר' יהושע "יקפיאנה", שיעלה אותה בעצמה, ויגרור מעל פי המגורה מה שתחתיה בלבד, רוצה לומר מה שתחת הסאה של תרומה שנפלה. וכן בארו בתוספתא, כי עניין מאמר רבי יהושע "יקפיאנה", רואים אותה כאלו היא חיטים על גבי שעורים, והקשו ואמרו אם הדבר כן ונראה אותה כאלו היא חיטים על גבי שעורים, ונוציא מה שנפל בלבד, באיזה דבר נאמר "תעלה באחד ומאה"?, השיב ואמר כי זה הוא כשלא ידע אם נתערבה או לא נתערבה, או לא ידע גם כן באיזה מקום קפאה.
והלכה כרבי יהושע. ויהיה שיעור דבריו כן, "רבי יהושע אומר, לא תעלה, אלא סאה תרומה שנפלה על פי מגורה יקפיאנה":
וקפאה. ויצף הברזל תרגום וקפא (מ"ב, ו) הצפין למעלה הסיר מה שלמעלה מלשון כדתנן (מעשרות פ"א מ"ז) היין משיקפה:
אם יש בקיפוי. ק"א אבל מה שלמטה אין מסייע לבטל. בירוש' (הל' ח) מחלפא שיטתיה דר' אליעזר תמן אמר התחתונות מעלות לעליונות וכה אמר אם יש בקיפוי הא ארעייתא לא ומשני רבי שמעון בר בא בשם כהנא דברי רבי אליעזר עשויה כמרבה (מיד) מזיד כלומר דגרע משום דקיפאה ואין כקפוי דאי לא קפה ודאי מעלה ר' אסא בשם רבי יוחנן עשאוה כסאה עולה מתוך ק' כלומר הא דתני אם יש בקיפוי היינו [עם] מה שלמטה ור' אליעזר ור' יהושע לטעמייהו:
יקפיאנה. לכתחלה יסיר מה שלמעלה והשאר מותר. [אם כן למה אמרו]. כלומר לאיזה מקום אמרו תרומה עולה בשאין ידוע אם בלולות אם תבלבל אותה סאה בכל המגורה או אין ידוע לאין נפלה באיזה מקום במגורה:
מגורה - אוצר שאוגרים בו התבואה:
וקפאה - הסיר מה שלמעלה, תרגום ויצף הברזל (מב ו) וקפא פרזלא יח:
אם יש בקפוי תעלה באחד ומאה - מפרש בירושלמי דהכי קאמר אם יש בקפוי עם מה שתחתיו אחד ומאה תעלה, ורבי אליעזר לטעמיה דאמר התחתונות מעלות את העליונות, וקמ"ל דאע"ג דקפאה וגלי דעתיה שלא נתערבה עם התחתונות, אף עפ"כ התחתונות מסייעות לבטל:
ורבי יהושע אומר לא תעלה - רבי יהושע לטעמיה דאמר לעיל שאין התחתונות מסייעות לבטל:
סאה תרומה וכו' - סיומא דמלתיה דר' יהושע היא, והכי קאמר כיון דלא תעלה כיצד יעשה, יקפיאנה. יסיר מה שצף למעלה ומעט סביב לה עד שידע שהסיר כולה, והשאר הכל חולין:
א"כ למה אמרו - מתניתין פריך על מלתיה דר' יהושע. אם כן באיזה מקום אמרו תרומה צריכה א' ומאה, כיון שיש תקנה בקפוי. ומשני בשאין ידוע אם נבללה הסאה במגורה אחר שנפלה על פי המגורה, אי נמי מתחלה אין ידוע להיכן נפלה. והלכה כרבי יהושע:
וקפאה. פי' הר"ב הסיר מה שלמעלה תרגום ויצף וקפא. וכ"כ הר"ש. ואין פירוש ויצף המתורגם וקפא והסיר שהרי אחריו כתוב לאמור ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו אלא פירושו ששט למעלה על פני המים. וחכמים השאילו מלה ארמית זאת למסיר מה שלמעלה וכיוצא בזה פי' הרמב"ם שהמלה עברי' מגזרת קפאו תהומות (שמות טו) והמנהג שהעליון הוא קופא תחלה ונשתמשו בזו המלה ואמרוה במי שרוצה להסיר מה שיעלה למעלה על דבר מעובה או מקובץ:
אם יש בקפוי מאה סאה. בס"א ל"ג מאה סאה ועל פיה פי' הר"ב מה שפי'. ופירוש הרמב"ם כגירסת הספרים ושאין התחתונות מעלות את העליונות וז"ש בירושלמי מיחלפיה שיטתיה דרבי אליעזר. ומיהו גם גירסת הספרים אפשר לתקן ע"פ פירוש הר"ב ודה"ק אם יש בקפוי עם מה שתחתיו מאה סאה:
או לאין נפלה. פירש הר"ב להיכן נפלה. וז"ל הר"ש באיזה מקום במגורה:
(יח) (על הברטנורא) ופירוש הפסוק ששט על פני המים ולא הסיר. וחכמים השאילו מלה ארמית זאת להסיר מה שלמעלה:
(יט) (על המשנה) בגירסת הרב ל"ג מאה סאה. ומיהו גם אותו גירסא יש לתקן. ע"פ פירש הרב וה"ק אם יש בקפוי וגם מה שתתתיו מאה סאה. תוי'ט:
וקפאה: שב אל המגורה לא אל הסאה ונשאר עדיין מן התרומה במגורה כדאי' בירוש' ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. וכתב ה"ר שמשון והרא"ש ז"ל ופריך בירוש' מחלפא שיטתי' דר' אליעזר תמן אמר התחתונות מעלות את העליונות וכאן אמר בקפוי אבל בארעייתא לא בתמיה ומשני שמעון בר אבא בשם כהנא דברי ר' אליעזר עשאוהו כמרבה במזיד כלומר דגרע משום דקפה דכיון דהסירה להתיר השאר ופשע לבטל איסור אין התחתון מסייעו לבטל ר' יוסי בשם ר' יוחנן עשאוה כסאה עולה מתוך מאה כלומר הא דקתני אם יש בקפוי היינו עם מה שלמטה ור"א ור' יהושע בטעמייהו וקמ"ל אע"ג דקפאה מסייע תחתון לבטל ע"כ ויש במלתי' דר' יוסי דרך אחרת להר"ש שירילי"ו ז"ל ולא העתקתיה מפני אהבת הקיצור. ומדברי הרמב"ם ז"ל בפירושו משמע דמסקנת התלמוד דמוחלפת שיטתו של ר"א וז"ל א"ר אליעזר כי כשנפלה סאה תרומה על פי מגורה ונתקבצה שם ונתעבית על פני אוצר גדול מחטים שנשער פי המגורה כולה אם יש בשטח העליון בלבד ק' סאה אז תעלה ואם לאו יהי' הכל מדומע וזה הפך ממה שאמר במה שקדם שאמר התחתונות מעלות את העליונות וכן אמרו בתלמוד מוחלפת שיטתי' דר"א ע"כ בקיצור. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה שהביא ר"ע ז"ל אינו בירושלמי וכך הוא לשון הירוש' מחלפא שיטתי' דר"א תמן הוא אומר התחתונות מעלות והכא את אומר אם יש בקפוי דוקא ומשני עשאוה כסאה עולה מתוך מאה ופי' הדבר הוא כי זה הקפוי הוא כמו סאה תרומה שנפלה למאה סאה חולין שאותה סאה נשארה תרומה וע"כ גם בכאן נשאר אותו הקפוי תרומה אם אין בו מאה ואחד ע"כ. ומ"מ שַׁמְעַת ממה שכתבנו דלא גרסי' אם יש בקפוי מאה סאה אלא אם יש בקפוי תעלה באחד ומאה ול"ג מלות מאה סאה. ואפשר שהיא גרסת ר"ע ז"ל ואי גרסי' לי' יתבאר דהיינו עם מה שלמטה כדכתיבנא לפי פי' שהביא ר"ע ז"ל. וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחק מלות מאה סאה ממשנתו וכתב כן מצאתי ונ"ל דה"פ אם יש בו כדי העלאה בקפוי תעלה וכך יש בירוש' ע"כ. עוד כתב ור' יהושע אומר לא תעלה נ"ל שטעמו של ר' יהושע שאומר לא תעלה הוא משום שהוא חושש שיבטלנה בידים שיקפה מן הכרי הרבה כדי להעלותה ע"כ:
יקפיאנה: שב אל הסאה שנוטל כל התרומה דרואין אותה כאילו הן חטים ע"ג שעורים ומוציא התרומה לעצמה שנפלה ע"ג המגורה עם מעט מהחולין שנפלה עליהן כמי שמאסף חטים מע"ג שעורים ותחתונים שרו אף אם אין בהן מאה כנגד התרומה והכי איתא בתוספת'. הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכן פי' הרמב"ם ז"ל:
יכין
סאה תרומה שנפלה על פי מגורה: אוצר:
וקפאה: הסיר מה שלמעלה באוצר:
רבי אליעזר אומר אם יש בקפוי: שניהן במשמע האוצר שנקפה והתבואה שקפא'. ור"ל ששתיהן מצטרפין כך נ"ל:
מאה סאה תעלה באחד ומאה: לטעמי' במ"י ואף דהכא אינן מעורבות דהא קפא' והסיר התרומה. אפ"ה מצטרפי מדהיו תחלה מעורבין הרי איכא הכירא שפיר [כלעיל סי' מ"ו]:
יקפיאנה: ר"י קא' לה וה"ק כיצד יעשה יקפיאנה עד שידע שלא נשאר מהתרומה כלל. ואז תחתית האוצר מותר:
ואם כן: דמהני קפוי:
או: שאינו ידוע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת