משנה תמורה ה דפוסים

<< | משנה תמורה ה דפוסים | >>

כיצד מערימים על הבכור, מבכרת שהיתה מעוברת, אומר, מה שבמעיה של זו, אם זכר, עולה, ילדה זכר, יקרב עולה.

ואם נקבה, זבחי שלמים, ילדה נקבה, תקרב שלמים.

אם זכר עולה, אם נקבה זבחי שלמים, ילדה זכר ונקבה, הזכר יקרב עולה, והנקבה תקרב שלמים.

ילדה שני זכרים, אחד מהן יקרב עולה, והשני ימכר לחייבי עולה, ודמיו חולין.

ילדה שתי נקבות, אחת מהן תקרב שלמים, והשניה תמכר לחייבי שלמים, ודמיה חולין.

ילדה טומטום ואנדרוגינוס, רבן שמעון בן גמליאל אומר, אין קדושה חלה עליהן.

האומר, ולדה של זו עולה והיא שלמים, דבריו קיימים.

היא שלמים וולדה עולה, הרי זו ולד שלמים, דברי רבי מאיר.

אמר רבי יוסי, אם לכן נתכוין מתחלה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת, דבריו קיימים.

ואם משאמר הרי זו שלמים נמלך ואמר ולדה עולה, הרי זו ולד שלמים.

הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים הרי זו תמורת עולה, דברי רבי מאיר.

אמר רבי יוסי, אם לכן נתכוין מתחלה, הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת, דבריו קיימין.

ואם משאמר תמורת עולה נמלך ואמר תמורת שלמים, הרי זו תמורת עולה.

הרי זו תחת זו, תמורת זו, חליפת זו, הרי זו תמורה.

זו מחוללת על זו, אינו תמורה.

ואם היה הקדש בעל מום, יוצא לחולין וצריך לעשות דמים.

הרי זו תחת חטאת, ותחת עולה, לא אמר כלום.

תחת חטאת זו, ותחת עולה זו, תחת חטאת ותחת עולה שיש לי בתוך הבית, היה לו, דבריו קיימין.

אם אמר על בהמה טמאה, ועל בעלת מום, הרי אלו עולה, לא אמר כלום.

הרי אלו לעולה, ימכרו ויביא בדמיהם עולה.

<< | משנה תמורה ה דפוסים | >>