משנה שקלים ב ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ב · משנה ג | >>
המכנס מעות ואמר, הרי אלו לשקלי, בית שמאי אומרים, מותרן נדבה.
ובית הלל אומרים, מותרן חולין.
שאביא מהן לשקלי, שווין שמותרן חולין.
אלו לחטאת, שווין שהמותר נדבה.
שאביא מהן לחטאת, שווין שהמותר חולין.
משנה מנוקדת
הַמְּכַנֵּס מָעוֹת וְאָמַר: הֲרֵי אֵלּוּ לְשִׁקְלִי,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מוֹתָרָן נְדָבָה;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹתָרָן חֻלִּין.
- שֶׁאָבִיא מֵהֶן לְשִׁקְלִי,
- שָׁוִין שֶׁמּוֹתָרָן חֻלִּין.
- אֵלּוּ לְחַטָּאת,
- שָׁוִין שֶׁהַמּוֹתָר נְדָבָה.
- שֶׁאָבִיא מֵהֶן לְחַטָּאת,
- שָׁוִין שֶׁהַמּוֹתָר חֻלִּין:
נוסח הרמב"ם
המכנס מעות, ואמר:
- "הרי אלו לשקלי" -
- בית שמאי אומרין:
- מותרן - נדבה.
- בית הלל אומרין: מותרן - חולין.
- בית שמאי אומרין:
- "שאביא מהן שקלי" -
- שווין - שהמותר חולין.
- "אלו לחטאתי" -
- שווין - שהמותר נדבה.
- "שאביא מהן חטאתי" -
- שווין - שהמותר חולין.
פירוש הרמב"ם
הכל מודים, כי מי שהוציא מעות בידו ואמר הרי אלו לשקלי, כי הוא צריך שיפרע מהם שקלו שהוא חייב בו כמו שבארנו במה שקדם.
והמותר נדבה - רוצה לומר שיקריב מהם עולות נדבה כאשר יתבאר.
ומה שחלקו בית שמאי ובית הלל, במי שכונס מעט מעט ואמר כשמתחיל לכנוס "הרי אלו לשקלים". אומרים בית הלל, ש'מותרן כלומר שהותירו על השקל שהן חולין. ובית שמאי אומרים, נדבה. וזה הוא מה שאמרו בירושלמי, "במאי פליגי? במכניס פלטרט", פירושו פרוטה פרוטה.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
המכנס מעות - כונס מעט מעט פרוטה אחר פרוטה לשקלו, ואמר כשהתחיל לכנס, הרי אלו לשקלי, וכשבא לחשוב מה שכנס מצא שהותירו על שקלו:
ב"ש אומרים מותרן נדבה - יפלו לשופרות שבמקדש, שעומדים להקריב בדמיהן עולות קיץ למזבח. וב"ש לטעמייהו דאית להוא הקדש בטעות שמיה הקדש:
ובה"א מותרן חולין - דלא נתכוין זה להקדיש אלא עד כדי שקלו:
שאביא מהן שקלי שוין שהמותר חולין - דהוי כאומר בפירוש אם אכניס יותר משקל אביא מהם שקל והמותר יהא חולין:
אלו לחטאתי - ואם כנס מעות ואמר הרי אלו לחטאתי, מודו ב"ה שהמותר נדבה:
פירוש תוספות יום טוב
[*אלו לחטאת כו'. מפורש במשנה דלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
המכנס מעות וכו': ירושלמי דנזיר פ' ב"ש וביד שם פ"ג סי' י"ג ובפי"ד דהל' מעשה הקרבנות סי' ח' ובפ"ה דהלכות פסולי המוקדשין סי' ז':
שאביא מהן שקלי: כצ"ל.
אלו לחטאתי: כצ"ל.
שאביא מהן חטאתי: כצ"ל. וכתב שם הרמב"ם ז"ל אביא מהן חטאתי המותר חולין וכן יראה לי שהדבר קל וחומר בשאר הקרבנות שהמותר חולין ע"כ והראב"ד ז"ל השיגו ומהרי"ק ז"ל טען בעדו שם עיין עליו:
תפארת ישראל
יכין
המכנס מעות: שכינס פרוטה פרוטה, כדי לצרפן לשלם שקלו בזמנוי
ואמר: כשהתחיל לכנס:
בית שמאי אומרים מותרן נדבה: מה שימצא לבסוף יתר משקל, יתן לשופרות נדבה שבמקדש ' להקריב מהן עולת נדבה לצבור כשהמזבח עומד בטל, והוא הנקרא קיץ המזבח, דקיץ היינו תאנים יבשים שרגילין היו לאוכלן אחר הסעודה הקבועה, ה"נ העולות הללו קרבות אחר קרבנות החובה הקבועות בכל יום:
ובית הלל אומרים מותרן חולין: דלא התכוון להקדיש רק שקל, ומה שצירף יותר הקדש טעות היה, וב"ש לטעמייהו דס"ל הקדש טעות הוה הקדש [כנזיר פ"ה מ"א]:
אלו לחטאת שוין שהמותר נדבה: מטעם דלקמן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת