משנה שבת ג ניקוד
(א) כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא,
- נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל.
- בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן,
- עַד שֶׁיִּגְרֹף,
- אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חַמִּין, אֲבָל לֹא תַּבְשִׁיל;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חַמִּין וְתַבְשִׁיל.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין, אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מַחֲזִירִין:
- בֵּין מִתּוֹכוֹ,
- בֵּין מֵעַל גַּבָּיו.
- כֻּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא,
- הֲרֵי זֶה כְּכִירַיִם.
- בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים,
- הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר:
- וְלֹא יַפְקִיעֶנָּה בְּסוּדָרִין;
- וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.
- וְלֹא יַטְמִינֶנָּה בְּחוֹל וּבַאֲבַק דְּרָכִים בִּשְׁבִיל שֶׁתִּצָּלֶה:
- וְהֵבִיאוּ סִילוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ אַמָּה שֶׁל חַמִּין.
- אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים:
- אִם בְּשַׁבָּת,
- כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת:
- אֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּבִשְׁתִיָּה.
- בְּיוֹם טוֹב,
- כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב:
- אֲסוּרִין בִּרְחִיצָה, וּמֻתָּרִין בִּשְׁתִיָּה.
- אִם בְּשַׁבָּת,
- מוּלְיָאר הַגָּרוּף, שׁוֹתִין הֵימֶנּוּ בְּשַׁבָּת.
- אַנְטִיכֵי, אַף עַל פִּי שֶׁגְּרוּפָה, אֵין שׁוֹתִין מִמֶּנָּה:
- לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ,
- אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן.
- הָאִלְפָס וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין,
- לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תְּבָלִין,
- אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- לַכֹּל הוּא נוֹתֵן,
- חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר:
- וְאִם נְתָנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר.
- וְאֵין נֵאוֹתִין מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן.
- מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ, אֲבָל לֹא יָשָׁן.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כָּל הַנֵּרוֹת מְטַלְטְלִין,
- חוּץ מִן הַנֵּר הַדּוֹלֵק בְּשַׁבָּת.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- נוֹתְנִין כְּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת.
- וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה:
משנה שבת, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב