משנה שבת ג דפוסים

משנה אעריכה

כירה שהסיקוה בקש ובגבבא, נותנים עליה תבשיל.

בגפת ובעצים, לא יתן עד שיגרוף, או עד שיתן את האפר.

בית שמאי אומרים, חמין אבל לא תבשיל.

ובית הלל אומרים, חמין ותבשיל.

בית שמאי אומרים, נוטלין אבל לא מחזירין.

ובית הלל אומרים, אף מחזירין.

משנה בעריכה

תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא, לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו.

כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא, הרי זה ככירים.

בגפת ובעצים, הרי הוא כתנור.

משנה געריכה

אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל.

ולא יפקיענה בסודרין.

ורבי יוסי מתיר.

ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתיצלה.

משנה דעריכה

מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין.

אמרו להן חכמים, אם בשבת, כחמין שהוחמו בשבת, אסורין ברחיצה ובשתיה. ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב, אסורין ברחיצה ומותרין בשתיה.

מוליאר הגרוף, שותין הימנו בשבת.

אנטיכי, אף על פי שגרופה, אין שותין ממנה.

משנה העריכה

המיחם שפינהו, לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו, אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן.

האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין, לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי.

רבי יהודה אומר, לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.

משנה ועריכה

אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן.

ואם נתנו מבעוד יום, מותר .

ואין נאותין ממנו, לפי שאינו מן המוכן.

מטלטלין נר חדש, אבל לא ישן.

רבי שמעון אומר, כל הנרות מטלטלין, חוץ מן הנר הדולק בשבת.

נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות.

ולא יתן לתוכו מים, מפני שהוא מכבה.