משנה שבת ד ניקוד


פרק ד

משניות: א ב

עריכה

(א) בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין?
אֵין טוֹמְנִין לֹא בְּגֶפֶת וְלֹא בְּזֶבֶל,
לֹא בְּמֶלַח וְלֹא בְּסִיד וְלֹא בְּחוֹל,
בֵּין לַחִים, בֵּין יְבֵשִׁים.
לֹא בְּתֶבֶן וְלֹא בְּזַגִּים וְלֹא בְּמוֹכִים וְלֹא בַּעֲשָׂבִים,
בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים;
אֲבָל טוֹמְנִין בָּהֶן כְּשֶׁהֵן יְבֵשִׁים.
טוֹמְנִין בִּכְסוּת וּבְפֵרוֹת,
בְּכַנְפֵי יוֹנָה,
וּבִנְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים,
וּבִנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּדַּקָּה וּמַתִּיר בַּגַּסָּה:
(ב) טוֹמְנִין בַּשְּׁלָחִין,
וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן.
בְּגִזֵּי צֶמֶר,
וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן;
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה?
נוֹטֵל אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
קֻפָּה,
מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל,
שֶׁמָּא יִטֹּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
נוֹטֵל וּמַחֲזִיר.

לֹא כִּסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם, לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחֱשַׁךְ.

כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, מֻתָּר לְכַסּוֹתוֹ.
מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר, אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת: