משנה שבת ג רמבם
נוסח הרמב"םעריכה
(א) כירה שהסיקוה בקש, או בגבבה - נותנין עליה תבשיל;
- בגפת, ובעצים - לא ייתן עד שיגרוף, או עד שיתן את האפר.
- בית שמאי אומרין: חמין, אבל לא תבשיל.
- בית הלל אומרין: חמין ותבשיל.
- בית שמאי אומרין: נוטלין, ולא מחזירין.
- בית הלל אומרין: אף מחזירין.
(ב) תנור שהסיקוהו בקש, או בגבבה - לא ייתן בין בתוכו, בין מעל גביו.
- כופח שהסיקוהו בקש, או בגבבה - הרי הוא ככירים;
- בגפת, או בעצים - הרי הוא כתנור.
(ג) אין נותנין ביצה בצד המיחם, בשביל שתתגלגל.
- ולא יפקיענה בסודרין.
- רבי יוסי מתיר.
- לא יטמננה בחול ובאבק דרכים, בשביל שתיצלה.
(ד) מעשה שעשו אנשי טבריה - הביאו סילון של צונן, לתוך אמה של חמין.
- אמרו להם חכמים: אם בשבת - כחמין שהוחמו בשבת, אסורין ברחיצה ובשתייה;
- ואם ביום טוב - כחמין שהוחמו ביום טוב, אסורין ברחיצה ומותרין בשתייה.
- מולייר הגרוף - שותין ממנו בשבת.
- אנטיכי - אף על פי שהיא גרופה, אין שותין ממנה.
(ה) מיחם שפינהו -
- לא ייתן לתוכו צונן, בשביל שייחמו;
- אבל נותן הוא לתוכו, או לתוך הכוס, כדי להפשירן.
- הלפס, והקדירה, שהעבירן מרותחין - לא ייתן לתוכן תבלין;
- אבל נותן הוא לתוך הקערה, או לתוך התמחוי.
- רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.
(ו) אין נותנין כלי תחת הנר, לקבל את השמן;
- ואם נתנו מבעוד יום - מותר.
- אין ניאותין ממנו - לפי שאינו מן המוכן.
- מטלטלין נר חדש - אבל לא ישן.
- רבי שמעון אומר: כל הנרות מטלטלין, חוץ מן הנר הדולק בשבת.
- נותנין כלי תחת הנר, לקבל ניצוצות.
- לא ייתן לתוכו מים, מפני שהוא מכבה.
הדף הראשי של משנה שבת ג