משנה שבת ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כירה שהסיקוה בקש או בגבבה נותנין עליה תבשיל בגפת ובעצים לא ייתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר בית שמאי אומרין חמין אבל לא תבשיל בית הלל אומרין חמין ותבשיל בית שמאי אומרין נוטלין ולא מחזירין בית הלל אומרין אף מחזירין (ב) תנור שהסיקוהו בקש או בגבבה לא ייתן בין בתוכו בין מעל גביו וכופח שהסיקוהו בקש או בגבבה הרי הוא ככירים בגפת או בעצים הרי הוא כתנור.

(ג) אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרין רבי יוסי מתיר לא יטמננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתיצלה.

(ד) מעשה שעשו אנשי טבריה הביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין אמרו להם חכמים אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת אסורין ברחיצה ובשתייה ואם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב אסורין ברחיצה ומותרין בשתייה מולייר הגרוף שותין ממנו בשבת אנטיכי אף על פי שהיא גרופה אין שותין ממנה.

(ה) מיחם שפינהו לא ייתן לתוכו צונן בשביל שייחמו אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן הלפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא ייתן לתוכן תבלין אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.

(ו) אין נותנין כלי תחת הנר לקבל את השמן ואם נתנו מבעוד יום מותר אין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן מטלטלין נר חדש אבל לא ישן רבי שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות לא ייתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה.

הדף הראשי של משנה שבת ג