משנה קנים א
קנים פרק א', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< · משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק ראשון ("חטאת העוף") · >>
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
חטאת העוף נעשית למטה, וחטאת בהמה למעלה.
עולת העוף נעשית למעלה, ועולת הבהמה למטה.
אם שינה בזה ובזה, פסול.
סדר קנים כך הוא:
החובה, אחד חטאת ואחד עולה.
בנדרים ונדבות, כולן עולות.
איזהו נדר, האומר הרי עלי עולה.
ואיזהו נדבה, האומר הרי זו עולה.
מה בין נדרים לנדבות, אלא שהנדרים, מתו או נגנבו, חייבים באחריותם.
ונדבות, מתו או נגנבו, אין חייבים באחריותן.
משנה ב
חטאת שנתערבה בעולה, ועולה בחטאת, אפילו אחד בריבוא, ימותו כולם.
חטאת שנתערבה בחובה, אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה.
וכן עולה שנתערבה בחובה, אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה.
בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת, בין שהנדבה מרובה והחובה מועטת, בין ששתיהן שוות.
משנה ג
במה דברים אמורים, בחובה ובנדבה.
אבל בחובה שנתערבה זו בזו, אחת לזו ואחת לזו, שתים לזו ושתים לזו, שלש לזו ושלש לזו, מחצה כשר ומחצה פסול.
אחת לזו ושתים לזו, ושלש לזו, ועשר לזו, ומאה לזו, המועט כשר, בין משם אחד, בין משני שמות, בין מאשה אחת, בין משתי נשים.
משנה ד
כיצד משם אחד, לידה ולידה, זיבה וזיבה, משם אחד.
משני שמות, לידה וזיבה.
כיצד שתי נשים, על זו לידה ועל זו לידה, על זו זיבה ועל זו זיבה, משם אחד.
משני שמות, על זו לידה ועל זו זיבה.
רבי יוסי אומר, שתי נשים שלקחו קניהן בערוב, או שנתנו דמי קניהן לכהן, לאיזו שירצה כהן יקריב חטאת, ולאיזו שירצה כהן יקריב עולה, בין משם אחד, בין משני שמות.
- וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה;
- עוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה,
- וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה לְמַטָּה.
- אִם שִׁנָּה בָּזֶה וּבָזֶה, פָּסוּל.
- סֵדֶר קִנִּים כָּךְ הוּא:
- הַחוֹבָה,
- אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה;
- בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת,
- כֻּלָּן עוֹלוֹת.
- הַחוֹבָה,
- אֵיזֶהוּ נֶדֶר?
- הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה;
- וְאֵיזֶהוּ נְדָבָה,
- הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה.
- מַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת?
- אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים,
- מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ,
- חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָם;
- וּנְדָבוֹת,
- מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ,
- אֵין חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָן:
- מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ,
- אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא,
- יָמוּתוּ כֻּלָּם.
- אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא,
- חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה,
- אֵין כָּשֵׁר
- אֶלָּא כְּמִנִיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה;
- וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה,
- אֵין כָּשֵׁר
- אֶלָּא כְּמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה;
- אֵין כָּשֵׁר
- בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מֻעֶטֶת,
- בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מֻעֶטֶת,
- בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת:
- בְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה;
- אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָּזוֹ,
- אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ,
- שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ,
- שָׁלֹשׁ לָזוֹ וְשָׁלֹשׁ לָזוֹ,
- מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל.
- אַחַת לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ,
- וְשָׁלֹשׁ לָזוֹ,
- וְעֶשֶׂר לָזוֹ,
- וּמֵאָה לָזוֹ,
- הַמֻּעָט כָּשֵׁר;
- בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד,
- בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת,
- בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת,
- בֵּין מִשְּׁתֵּי נָשִׁים:
- לֵדָה וְלֵדָה,
- זִיבָה וְזִיבָה,
- מִשֵּׁם אֶחָד;
- מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת,
- לֵדָה וְזִיבָה.
- כֵּיצַד שְׁתֵּי נָשִׁים?
- עַל זוֹ לֵדָה וְעַל זוֹ לֵדָה,
- עַל זוֹ זִיבָה וְעַל זוֹ זִיבָה,
- מִשֵּׁם אֶחָד;
- מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת,
- עַל זוֹ לֵדָה וְעַל זוֹ זִיבָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב,
- אוֹ שֶׁנָּתְנוּ דְמֵי קִנֵּיהֶן לַכֹּהֵן,
- לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹּהֵן יַקְרִיב חַטָּאת,
- וּלְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹּהֵן יַקְרִיב עוֹלָה;
- שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב,
- בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד,
- בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת:
נוסח הרמב"ם
(א) חטאת העוף - נעשית למטן,
- וחטאת בהמה - למעלן.
- עולת העוף - נעשית למעלן,
- ועולת הבהמה - למטן.
- אם שינה בזה ובזה - פסל.
[ב] *הערה 1: סדר קנים כך הוא -
- החובה - אחד חטאת, ואחד עולה,
- בנדרים ובנדבות - כולם עולות.
- איזה הוא נדר?
- האומר: "הרי עלי עולה".
- ואיזה הוא נדבה?
- האומר: "הרי זו עולה".
- מה בין נדרים לנדבות?
- אלא שהנדרים - מתו או נגנבו, חייב באחריותן,
- ונדבות - מתו או נגנבו, אינו חייב באחריותן.
(ב) [ג] חטאת שנתערבה בעולה, ועולה בחטאת -
- אפילו אחת בריבוא - ימותו כולם.
- חטאת שנתערבה בחובה -
- אין כשר - אלא מנין חטאות שבחובה.
- וכן עולה שנתערבה בחובה -
- אין כשר - אלא מנין עולות שבחובה.
- בין שהחובה מרובה ונדבה מועטת,
- ובין שהנדבה מרובה וחובה מועטת,
- בין ששתיהן שוות.
(ג) [ד] במה דברים אמורים? - בחובה ונדבה.
- אבל חובה שנתערבה זו בזו -
- אחת לזו ואחת לזו,
- שתים לזו ושתים לזו,
- שלש לזו ושלש לזו,
- מחצה כשר - ומחצה פסול.
- אחת לזו ושתים לזו,
- שלש לזו ועשר לזו ומאה לזו,
- הממועט כשר,
- בין משם אחד, בין משני שמות,
- בין מאשה אחת, בין משתי נשים.
- אבל חובה שנתערבה זו בזו -
(ד) [ה] כיצד משם אחד?
- לידה ולידה, זיבה וזיבה - משם אחד.
- משני שמות - לידה וזיבה.
- כיצד משתי נשים?
- על זו לידה ועל זו לידה, על זו זיבה ועל זו זיבה - משם אחד.
- משני שמות - על זו לידה ועל זו זיבה.
- רבי יוסי אומר:
- שתי נשים שלקחו קיניהן בעירוב,
- או שנתנו דמי קיניהן לכוהן -
- לאיזו שירצה הכוהן - יקריב חטאת,
- ולאיזו שירצה - יקריב עולה,
- בין משם אחד, בין משני שמות.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה קנים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב