משנה קידושין א דפוסים
משנה קידושין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
האשה נקנית בשלש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים.
נקנית בכסף, בשטר, ובביאה.
בכסף, בית שמאי אומרים, בדינר ובשוה דינר.
ובית הלל אומרים, בפרוטה ובשוה פרוטה.
וכמה היא פרוטה, אחד משמונה באיסר האיטלקי.
וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל.
היבמה נקנית בביאה.
וקונה את עצמה בחליצה ובמיתת היבם.
משנה ב עריכה
עבד עברי נקנה בכסף ובשטר.
וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף.
יתרה עליו אמה העבריה, שקונה את עצמה בסימנין.
הנרצע נקנה ברציעה.
וקונה את עצמו ביובל ובמיתת האדון.
משנה ג עריכה
עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה.
וקונה את עצמו בכסף על ידי אחרים, ובשטר על ידי עצמו, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, בכסף על ידי עצמו ובשטר על ידי אחרים, ובלבד שיהא הכסף משל אחרים.
משנה ד עריכה
בהמה גסה נקנית במסירה, והדקה בהגבהה, דברי רבי מאיר ורבי אליעזר.
וחכמים אומרים, בהמה דקה נקנית במשיכה.
משנה ה עריכה
נכסים שיש להם אחריות, נקנין בכסף ובשטר ובחזקה.
ושאין להם אחריות, אין נקנין אלא במשיכה.
נכסים שאין להם אחריות, נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה.
וזוקקין (נכסים שאין להם אחריות) את הנכסים שיש להם אחריות לשבע עליהן.
משנה ו עריכה
כל הנעשה דמים באחר, כיון שזכה זה, נתחייב זה בחליפיו.
כיצד? החליף שור בפרה או חמור בשור, כיון שזכה זה, נתחייב זה בחליפיו.
רשות הגבוה, בכסף.
ורשות ההדיוט, בחזקה.
אמירתו לגבוה, כמסירתו להדיוט.
משנה ז עריכה
כל מצוות הבן על האב, אנשים חייבין ונשים פטורות.
וכל מצוות האב על הבן, אחד אנשים ואחד נשים חייבין.
וכל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות.
וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין.
וכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חייבין, חוץ מבל תשחית ובל תקיף ובל תטמא למתים.
משנה ח עריכה
הסמיכות והתנופות וההגשות והקמיצות וההקטרות והמליקות וההזאות והקבלות, נוהגות באנשים ולא בנשים, חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות.
משנה ט עריכה
כל מצוה שהיא תלויה בארץ, אינה נוהגת אלא בארץ.
ושאינה תלויה בארץ, נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ, חוץ מן הערלה והכלאים.
רבי אליעזר אומר, אף מן החדש.
משנה י עריכה
כל העושה מצוה אחת, מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ.
וכל שאינו עושה מצוה אחת, אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ.
כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ, לא במהרה הוא חוטא, שנאמר (קהלת ד) והחוט המשולש לא במהרה ינתק.
וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ, אינו מן הישוב.
משנה קידושין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב