משנה קידושין א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) האישה נקנית - בשלש דרכים,

וקונה את עצמה - בשתי דרכים.

נקנית - בכסף, ובשטר, ובביאה.

בכסף -

בית שמאי אומרין: בדינר, ובשוה דינר.

ובית הלל אומרין: בפרוטה, ובשוה פרוטה.

כמה היא פרוטה?

אחד משמונה באיסר האיטלקי.

וקונה את עצמה - בגט, ובמיתת הבעל.

היבמה נקנית - בביאה,

וקונה את עצמה - בחליצה, ובמיתת היבם.

(ב) עבד עברי -

נקנה - בכסף, ובשטר,

וקונה את עצמו - בשנים, וביובל, ובגרעון כסף.

יתרה עליו אמה עבריה -

שהיא קונה את עצמה - בסימנין.

הנרצע נקנה - ברציעה,

וקונה את עצמו - ביובל, ובמיתת אדון.

(ג) עבד כנעני -

נקנה - בכסף, ובשטר, ובחזקה,

וקונה את עצמו -

בכסף - על ידי אחרים,

ובשטר - על ידי עצמו,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

אף בכסף - על ידי עצמו,

ובשטר - על ידי אחרים

ובלבד שיהא הכסף - משל אחרים.

(ד) בהמה גסה - נקנית במסירה,

ובהמה דקה - בהגבהה,

דברי רבי מאיר.

ורבי אלעזר, וחכמים אומרין:

בהמה דקה - נקנית במשיכה.

(ה) נכסים -

שיש להן אחריות - נקנין בכסף, ובשטר, ובחזקה,

ושאין להן אחריות - אינן נקנין אלא במשיכה.

נכסים שאין להן אחריות -

נקנין עם נכסים שיש להן אחריות - בכסף, ובשטר, ובחזקה,

ושאין להן אחריות -

זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות - לישבע עליהן.

(ו) כל הנעשה דמים באחר -

כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו.

כיצד:

החליף שור - בפרה,

או חמור - בשור,

כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפיו.

רשות הגבוה - בכסף,

ורשות ההדיוט - בחזקה.

אמירתי לגבוה - כמסירתי להדיוט.

(ז) כל מצוות הבן על האב -

האנשים חייבין, והנשים פטורות.

וכל מצוות האב על הבן -

אחד אנשים, ואחד נשים - חייבין.

וכל מצות עשה שהזמן גרמה -

האנשים חייבין, והנשים פטורות.

וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה -

אחד אנשים, ואחד נשים - חייבין.

וכל מצוה בלא תעשה -

בין שהזמן גרמה - ובין שלא הזמן גרמה,

אחד אנשים, ואחד נשים - חייבין,

חוץ מבל תקיף, ומבל תשחית, ומבל תיטמא למתים.

(ח) הסמיכות, והתנופות,

וההגשות, והקמיצות, וההקטרות,

והמליקות, והקבלות, וההזיות,

נוהגות באנשים, ואינן נוהגות בנשים,

חוץ ממנחת סוטה, והנזירה - שהן מניפות.

(ט) כל מצוה שאינה תלויה בארץ -

נוהגת בארץ, ובחוצה לארץ.

וכל מצוה שהיא תלויה בארץ -

אינה נוהגת - אלא בארץ,

חוץ מן הערלה, והכלאים.

ורבי אליעזר אומר: אף החדש.

(י) כל העושה מצוה אחת -

מטיבין לו, ומאריכין את ימיו, ונוחל את הארץ.

וכל שאינו עושה מצוה אחת -

אין מטיבין לו, ואין מאריכין את ימיו, ואינו נוחל את הארץ.

וכל שאינו - לא במקרא, ולא במשנה, ולא בדרך ארץ,

אין זה מן היישוב.

והמחזיק בשלשתן -

עליו הכתוב אומר: "והחוט המשולש, לא במהרה ינתק" (קוהלת ד,יב).

הדף הראשי של משנה קידושין א

משנה קידושין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב