משנה פאה ח דפוסים

<< | משנה פאה ח דפוסים |

משנה אעריכה

מאימתי כל אדם מותרין בלקט?

משילכו הנמושות.

בפרט ועוללות, משילכו העניים בכרם ויבואו.

ובזיתים, משתרד רביעה שניה.

אמר רבי יהודה: והלא יש שאינם מוסקין את זיתיהם אלא לאחר רביעה שניה?

אלא כדי שיהא העני יוצא ולא יהא מביא בארבעה איסרות.

משנה בעריכה

נאמנים על הלקט ועל השכחה ועל הפאה בשעתן.

ועל מעשר עני בכל שנתו.

ובן לוי נאמן לעולם.

ואינן נאמנין אלא על דבר שבני אדם נוהגין כן.

משנה געריכה

נאמנין על החטים, ואין נאמנין על הקמח ולא על הפת.

נאמנין על השעורה של אורז, ואין נאמנין עליו בין חי בין מבושל.

נאמנין על הפול, ואין נאמנין על הגריסין, לא חיים ולא מבושלין.

נאמנין על השמן לומר של מעשר עני הוא, ואין נאמנין עליו לומר של זיתי נקוף הוא.

משנה דעריכה

נאמנים על הירק חי, ואין נאמנים על המבושל, אלא אם כן היה לו דבר מועט, שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו.

משנה העריכה

אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים.

רבי מאיר אומר, חצי קב.

קב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות, או מנה דבלה.

רבי עקיבא אומר, פרס.

חצי לוג יין.

רבי עקיבא אומר, רביעית.

רביעית שמן.

רבי עקיבא אומר, שמינית.

ושאר כל הפירות, אמר אבא שאול, כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות.

משנה ועריכה

מדה זו אמורה בכהנים ובלוים ובישראלים.

היה מציל, נוטל מחצה ונותן מחצה.

היה לו דבר מועט, נותן לפניהם, והן מחלקין ביניהם.

משנה זעריכה

אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע.

לן, נותנין לו פרנסת לינה.

שבת, נותנין לו מזון שלוש סעודות.

מי שיש לו מזון שתי סעודות, לא יטול מן התמחוי.

מזון ארבע עשרה סעודות, לא יטול מן הקופה.

והקופה נגבית בשנים, ומתחלקת בשלושה.

משנה חעריכה

מי שיש לו מאתים זוז, לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני.

היו לו מאתים חסר דינר, אפילו אלף נותנין לו כאחת, הרי זה יטול.

היו ממושכנין לבעל חובו או לכתובת אשתו, הרי זה יטול.

אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו.

משנה טעריכה

מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם, הרי זה לא יטול.

וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל, אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות.

וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה, עד שיפרנס אחרים משלו, ועליו הכתוב אומר (ירמיה יז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.

וכן דיין שדן דין אמת לאמתו ‏[1][שנא' (דברים טז) "צדק צדק תרדוף"] .

וכל מי שאינו לא חיגר, ולא סומא, ולא פיסח, ועושה עצמו כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם, שנאמר [(משלי יא) ודורש רעה תבואנו, ונאמר] (דברים טז): "צדק צדק תרדוף".

וכל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין, אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות, שנאמר (שמות כג): "ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים" וגו'.

<< | משנה פאה ח דפוסים |
  1. ^ עיין תוי"ט ומלאכת שלמה - ויקיעורך