משנה פאה ג דפוסים

<< | משנה פאה ג דפוסים | >>

משנה א עריכה

מלבנות התבואה שבין הזיתים, בית שמאי אומרים, פאה מכל אחד ואחד.

בית הלל אומרים, מאחד על הכל.

ומודים , שאם היו ראשי שורות מעורבין, שהוא נותן פאה מאחד על הכל.

משנה ב עריכה

המנמר את שדהו ושייר קלחים לחים, רבי עקיבא אומר, נותן פאה מכל אחד ואחד.

וחכמים אומרים, מאחד על הכל.

ומודים חכמים לרבי עקיבא בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות, שהוא נותן פאה מכל אחד ואחד.

משנה ג עריכה

המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבשים לגורן, נותן פאה לאלו לעצמן ולאלו לעצמן.

וכן באפונין , וכן בכרם.

המדל, נותן מן המשאר על מה ששייר.

והמחליק מאחת יד, נותן מן המשואר על הכל.

משנה ד עריכה

האמהות של בצלים חייבות בפאה, ורבי יוסי פוטר.

מלבנות הבצלים שבין הירק, רבי יוסי אומר, פאה מכל אחד ואחד.

וחכמים אומרים, מאחד על הכל.

משנה ה עריכה

האחין שחלקו, נותנין שתי פאות.

חזרו ונשתתפו, נותנין פאה אחת.

שנים שלקחו את האילן, נותנין פאה אחת.

לקח זה צפונו וזה דרומו, זה נותן פאה לעצמו, וזה נותן פאה לעצמו.

המוכר קלחי אילן בתוך שדהו, נותן פאה מכל אחד ואחד.

אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שלא שייר בעל השדה; אבל אם שייר בעל השדה, הוא נותן פאה לכל.

משנה ו עריכה

רבי אליעזר אומר: קרקע בית רובע, חייב בפאה.

רבי יהושע אומר: העושה סאתיים.

רבי טרפון אומר: ששה על ששה טפחים.

רבי יהודה בן בתירה אומר: כדי לקצור ולשנות; והלכה כדבריו.

רבי עקיבא אומר: קרקע כל שהוא, חייב(ת) בפאה, ובביכורים, ולכתוב עליו פרוזבול, ולקנות עמו נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה.

משנה ז עריכה

הכותב נכסיו שכיב מרע, שייר קרקע כל שהוא, מתנתו מתנה.

לא שייר קרקע כל שהוא, אין מתנתו מתנה.

הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא, אבדה כתובתה.

רבי יוסי אומר: אם קבלה עליה, אף על פי שלא כתב לה, אבדה כתובתה.

משנה ח עריכה

הכותב נכסיו לעבדו, יצא בן חורין.

שייר קרקע כל שהוא, לא יצא בן חורין.

רבי שמעון אומר: לעולם הוא בן חורין, עד שיאמר: הרי כל נכסי נתונין לאיש פלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן.

<< | משנה פאה ג דפוסים | >>