משנה ערכין א ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק א · משנה ב | >>
הנכרי, רבי מאיר אומר נערך אבל לא מעריך.
רבי יהודה אומר, מעריך אבל לא נערך.
זה וזה מודים, שנודרין י ונידרין.
משנה מנוקדת
הַנָּכְרִי,
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- נֶעֱרָךְ,
- אֲבָל לֹא מַעֲרִיךְ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מַעֲרִיךְ,
- אֲבָל לֹא נֶעֱרָךְ.
- זֶה וָזֶה מוֹדִים,
- שֶׁנּוֹדְרִין וְנִדָּרִין:
נוסח הרמב"ם
הנוכרי -
- רבי מאיר אומר: נערך - אבל לא מעריך.
- רבי יהודה אומר: מעריך - אבל לא נערך.
- וזה וזה מודים - שהן נודרין ונידרין.
פירוש הרמב"ם
אמר רחמנא בתחילת פרשת ערכים "דבר אל בני ישראל, איש כי יפליא"(ויקרא כז, ב), ומה שאמר בני ישראל למעט גוים, ומה שאמר איש הוא ריבוי אי זה איש שיהיה ואפילו גוים, שהכל מודים שהגוים לעניין ערכים נתרבו מצד אחד ונתמעטו מצד אחר.
רבי מאיר אומר, נערך ריבה, שהרי ריבה בנערכים יתר מן המעריכים, שהרי חרש שוטה וקטן נערכין ולא מעריכין.
ורבי יהודה אומר, מעריך ריבה, שהרי ריבה במעריכין יתר מן הנערכין, שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכין ולא נערכין.
והלכה כרבי יהודה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הנכרי ר' מאיר אומר נערך - תרי קראי כתיבי בפרשת ערכין, חד ריבוי וחד מיעוט. בני ישראל, מיעט את הנכרים. איש כי יפליא, ריבה כל איש ואפילו נכרי במשמע. ר' מאיר סבר, נכרי נערך ולא מעריך, שכן מצינו שריבה הכתוב בנערכים יותר מבמעריכים ח, שהרי חרש שוטה וקטן נערכין, אבל לא מעריכין, הלכך שדי מיעוטא למעריך וריבויא לנערך:
ר' יהודה אומר נכרי מעריך ולא נערך - שכן מצינו טומטום ואנדרוגינוס מעריכים, ולא נערכים. והלכה כרבי יהודה ט. הלכך נכרי שאמר ערך ישראל פלוני עלי, חייב ליתן כפי שניו הערך הקצוב בפרשה. וישראל שאמר ערך נכרי פלוני עלי, או נכרי שאמר ערכי עלי, לא אמר כלום:
פירוש תוספות יום טוב
הנכרי רמ"א נערך אבל לא מעריך. כתב הר"ב תרי קראי כתיבי כו' איש כי יפליא ריבה כל איש כו'. שכן מצינו שריבה הכתוב בנערכין. ואע"ג דאיש במעריך כתיב אם אינו ענין למעריך תנהו ענין לנערך. תוס':
רבי יהודה אומר מעריך. כתב הר"ב והלכה כר"י וכן כתב בפי' הרמב"ם. ותמיהני דבמ"ה פ"ק דשקלים. תנן סתמא ואין מקבלין מנכרי לבדק הבית. שכן מפורש ע"י עזרא [ד'] לא לכם ולנו לבנות את בית ה' אלהינו. ובגמרא דהכא. אמרינן דהלכתא דר"מ מסתברא. דכתיב לא לכם ולנו. ור"י מאי עביד ליה בהאי קרא דלא לכם ולנו ומסקינן משום רפיון ידים הוא [שלא היו מתכוונים לטובה. אלא שיסמכו גם עליהם ויאחרו הבנין] דכתיב (שם) ויהי עם הארץ מרפין [צ"ל מרפים] ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות. ובנא"י שבפירוש הרמב"ם מצאתי שכתב והלכה כר"מ. וכ"כ בחבורו פ"ה [צ"ל פ"א] מהל' ערכין [ה"ו]. והראב"ד השיגו דהא קי"ל ר"מ ור"י. הלכה כר"י. כלומר ומשום דאמרי' דהלכתא [דר"מ] מסתברא. לא דחינן לכללא. והכ"מ הליץ בעד הרמב"ם. מדאמר רבא הלכתא דר"מ מסתברא כו'. אהא סמכינן ולא אכללא דאין למדין מן הכללות בכה"ג. ולי נראה דמשום ההוא סתמא דשקלים פסקינן כר"מ. ועיין עוד לקמן:
זה וזה מודים שנודרים ונידרים. כתבו התוס' וצ"ע. כיון דלר"מ אין נכרים מתנדבים לבדק הבית. היכי תנן זה וזה מודים שנודרים. הא נכרים לא נדרי לבדק הבית לר"מ. ודוחק לפרש דנודרים קאמר למזבח [וכדאשכחן במ"ה פ"ד דזבחים] דלכאורה מתניתין דומיא דערכין דמיירי לבדק הבית. ושמא הדר ביה רבא מהא דאמר דהלכתא כר"מ מקרא דלא לכם ולנו. ע"כ. אבל הרמב"ם בנא"י שבפירושו וכן בחבורו כתב וז"ל נכרי שיאמר דמי עלי או דמי פלוני עלי נותן כפי נדרו ואינו נופל ללשכה שאין מקבלין מן הנכרי נדבה או נדר לחזק את בדק הבית או בדק ירושלים. שנאמר לא לכם ולנו לבנות בית וגו'. ונאמר (נחמיה ב') ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים. ומה יעשה בהן יבדוק הנכרי על דעת מי נדר אם נדר על דעת ישראל יוציאוהו ב"ד במה שיראה להן. חוץ מבדק הבית ובדק ירושלים. ואם אמר לשמים נדרתי יגנזו. ע"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ח) (על הברטנורא) ואע"ג דאיש במעריך כתיב אם אינו ענין למעריך תנהו ענין לנערך. תוס':
(ט) (על הברטנורא) ותמיהני דבמשנה ה' פרק קמא דשקלים תנן סתמא, ואין מקבלין מנכרי לבדק הבית, שכן מפורש על ידי עזרא לא לכם ו, לנו לבנות את בית ה'. ובגטרא, דהכא אמרינן דה. לכתא כר' מאיר מסתברא, דכתיב לא לכם ולנו. ובנוסחת ארץ ישראל שבפירוש הר"מ מצאתי, והלכה כר' מאיר. ועתוי"ט:
(י) (על המשנה) שנודרים. כתבו התוס', וצ"ע דהא לר"מ אין נכרים מתנדבין. לבדק הבית כו'. ושמא הדר ביה רבא מהא דאמר דהלכה כר"מ מקרא דלא לכם וגו'. אבל הר"מ כתב, נכרי שאמר דמי כו' נותן כפי נדרו ואינו נופל ללשכה, שאין מקבלין [מן הנכרי נדבה או נדר] לחזק את בדק הבית או בדק ירושלים. שנאמר לא לכם וגו'. ומה יעשה בהן, יבדוק הנכרי על דעת מי נדר, אם נדר על דעת ישראל יוציאוהו [בית דין] במה שיראה להן חוץ מבדק הבית וירושלים, ואם אמר לשמים נדרתי, יגנזו:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
העו"ג וכו': ירוש' ר"פ בתרא דנזיר:
ר' יהודה אומר מעריך ולא נערך: שכן מצינו שריבה במעריכין יותר מבנערכין שהרי טומטום ואנדרוגינוס מעריכין ולא נערכין ואי אמרת אוקי חש"ו כנגד טומטום ואנדרוגינוס והוו להו נערכין טפי ממעריכין הא לא קשיא כולהו תלת חש"ו כחד חשיב להו דלית בהו דעה ועוד ריבה במעריכין יותר מבנערכין שהרי טומטום ואנדרוגינוס נודרין ונידרין ומעריכין ועו"ג נודר ונידר לאפוקי חש"ו דאין נודרין הרגמ"ה ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
רבי יהודה אומר מעריך אבל לא נערך: מדכתיב בערכין רבוי ומיעוט. רבוי דכתיב איש כי יפליא, דמשמע כל איש, אפילו עכומ"ז. ומיעוט, דכתיב בני ישראל, למעט עכומ"ז. וס"ל לר"מ דמסתבר טפי לשדיי הרבוי על הנערך, מדמצינו רבוי בנערכין, דהרי חרש שוטה וקטן נערכין אף שאין מערוכין. ה"נ עכומ"ז נערך ולא מעריך. ואף דחרש שוטה וקטן שאני, דאינן בני דעה, ואי אפשר שיהיו מעריכין, עכ"פ בלא זה מצינו שנתמעטו עכומ"ז מלקבל נדבתם לבדק הבית, והרי דמי הנערך ניתן לבדק הבית. ואע"ג דזהו דוקא בתחלת הבניין, מדחיישינן שירפו ידי ישראל בבניין, משא"כ כשכבר נבנה, דהרי באמרו דמי עלי מקבלין ממנו. אפ"ה אהני הא ואהני הא, למעט שלא יהיו עכומ"ז מעריכין. ור' יהודה ס"ל דמסתבר למשדי הריבוי אמעריכין, מדמצינו טומטום ואנדרוגינוס מעריכין ולא נערכין. [אב"י ל"מ נ"ל דבהא פליגי, דלר"מ להכי מדמינן מכומ"ז לחש"ו, דבשניהן החסרון בדעת, דבהנך חסר הדעת, וזהו דעתו מקילקל. ולר"י לא מחשב לעכומ"ז כחסרון בדעת, רק החסרון בגופו שלא מל וטבל, ולהכי טפי ראוי לדמותו לטומטוס ואנדרוגינוס]:
זה וזה מודים שנודרין ונידרין: לענין דמי עלי, או דמי פלוני עלי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת