משנה עירובין ט ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ט · משנה ד | >>
הבונה עליה על גבי שני בתים, וכן גשרים המפולשים, מטלטלין תחתיהן בשבת, דברי רבי יהודה.
וחכמים אוסריןיד.
ועוד אמר רבי יהודהטו: מערבין טז למבוי המפולש.
וחכמים אוסרין.
הַבּוֹנֶה עֲלִיָה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָּתִּים,
- וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְּפֻלָּשִׁים,
- מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בְּשַׁבָּת,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
- וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- מְעָרְבִין לַמָּבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ;
- וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
הבונה עליה, על גבי שני בתים המפולשין -
- מטלטלין תחתיהן - בשבת,
- דברי רבי יהודה.
- וחכמים - אוסרין.
- ועוד אמר רבי יהודה:
- מערבין - למבוי המפולש.
- וחכמים - אוסרין.
רבי יהודה סובר, כי רשות היחיד מאחר שיש לו שתי מחיצות, שכבר נבדל מרשות הרבים וכן אמר שתי מחיצות דאורייתא, ולפיכך הוא מותר אצלו העירוב בשתי מחיצות.
ואין הלכה כרבי יהודה:
על גבי שני בתים - והם בב' צדי רה"ר מטלטלין תחת העליה, דפי תקרה מכאן ומכאן יורד וסותם:
וכן גשרים המפולשים - ויש להם מחיצות מלמטה בשני הצדדים:
מערבין למבוי המפולש - הואיל ואיכא ב' מחיצות, דקסבר מבוי שיש לו שתי מחיצות מדאורייתא הוי רה"י. ואין הלכה כר' יהודה:
וחכמים אוסרים. הואיל ומפולש לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם (ול"ק מהכא אפירש"י בגמרא באכסדרה בבקעה. דהכא מפולש לרה"ר והתם בבקעה דכרמלית. תוס' דסוכה ד' י"ח) וא"ת במתני' דלעיל דמוקמינן בקרן זוית לוקמה בב' רוחות זו כנגד זו דהוה מפולש וכרבנן. כתבו התוס' בד' צ"ד סד"ה משתי רוחות. דניחא ליה לאוקמיה בכל ענין. ע"כ:
ועוד אמר ר"י. כלומר ועוד זו
(יד) (על המשנה) וחכמים אוסרין. הואיל ומפולש לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ובמתניתין דלעיל הר'מ לאוקמה בב' רוחות זו כנגד זו וכרבנן. כתבו התוספ' דניחא ליה לאוקמיה בכל ענין:
(טו) (על המשנה) אר"י כלומר ועוד זו מתיר אע"ג דליכא פי תקרה. גמרא. מכלל הא כ"ש הך לעיל דאיכא נמי פי תקרה אלא דאר"י להא דלעיל דקסבר דרבנן יודו לו בההוא:
(טז) (על המשנה) מערבין. משתתפין. הרי"כ:
וכן גשרים המפולשין: ירושלמי ריש מכילתין וריש שבת וריש סוכה ובפ' עושין פסין:
מערבין למבוי המפולש: הואיל ואיכא שתי מחיצות דקסבר מבוי שיש לו שתי מחיצות דאורייתא הוי רה"י עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט הכי שמעינן ליה לר' יהודה בברייתא ואמר רב אשי מתני' נמי דייקא מדקתני ועוד א"ר יהודה מערבין וכו' אא"ב דקסבר שתי מחיצות דאורייתא היינו דקתני ועוד דמשמע ועוד זו אע"ג דליכא פי תקרה מתיר ר' יהודה משום האי טעמא אא"א משום דקסבר פי תקרה יורד וסותם מאי ועוד ש"מ: ופי' רש"י ז"ל שיש גירסא אחרת בזה וכתבה ופירשה ע"ש: וז"ל ה"ר יהונתן ז"ל ועוד א"ר יהודה מערבין במבוי המפולש אע"ג דליכא למימר ביה פי תקרה יורד וסותם מערבין כלומר משתתפין בו ומטלטלין בכולו כיון דאיכא שתי מחיצות שלימות דס"ל דשתי מחיצות דאורייתא ואפי' לטלטל בתוכו ומתוכו לרה"י וכ"ש לחומרא שהזורק מר"ה לתוכו שהוא חייב חטאת דרה"י גמורה היא עכ"ל ז"ל: ובירושלמי וחכמים אוסרין לא אמרו אלא וחכמים אוסרין הא חיוב חטאת אין כאן: מהו שיהא צריך מחיצה ר' בא אמר צריך מחיצה ר' יוסי אומר אין צריך מחיצה:
יכין
הבונה עליה על גבי שני בתים: שהן בב' צדי ר"ה, ובנה עליי' מזל"ז:
וכן גשרים המפולשים: ר"ל שיכול לעבור תחתיהן, ויש לגשר ב' מחיצות תחתיה. בראשה ובסופה. ונ"ל דנקט בתים לרבותא דר"י, דאף דמחיצות הבתים לגוואי עבידן (כסוכה י"ט א'), אפ"ה מהני לטלטל תחת העליי', וקתני גשר לרבותא דרבנן, אף שב' המחיצות לגשר נעשו, אפ"ה לא מהני לרבנן:
דברי רבי יהודה: דס"ל דהלכה לממ"ס דב' מחיצות הוה רה"י:
וחכמים אוסרין: דס"ל דהלכה לממ"ס ג' מחיצות בעינן:
ועוד אמר רבי יהודה מערבין: ר"ל משתתפין (כפ"ו מ"ה):
למבוי המפולש: שיש לה ב' מחיצות, והניח קורה מכאן ומכאן בראשה ובסופה, הו"ל משום הנך ב' מחיצות של הבתים כרה"י, ומשתתפין לטלטל בה, וקמ"ל הא, אף דבמבוי שאינו מקורה ליכא למימר פי תקרה יורד וסותם כעלייה וגשר לעיל, אפ"ה סגי בב' מחיצות:
וחכמים אוסרין: דס"ל, דבמפולש לא מהני קורה מכאן ומכאן, רק צריך צורת הפתח בראש הא' ועי"ז הו"ל כאילו יש לה ג' מחיצות, דצורת הפתח ג"כ כמחיצה דמי, ואז מותר מדאו' לטלטל בה, רק מדרבנן אסור מדדמי עדיין לר"ה, ומהני הקורה ברוח השני להכירא. (ועי' עירובין ד"ו א', ורבותינו קצרו כאן בפירושן):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת