משנה עדיות ד ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ד · משנה ח | >>
בית שמאי מתירין את הצרות לאחים, ובית הלל אוסרין.
חלצו, בית שמאי פוסלין מן הכהונה, ובית הלל מכשירין.
נתייבמו, בית שמאי מכשירין, ובית הלל פוסלין.
ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי.
וכל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין, לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו.
משנה מנוקדת
בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין אֶת הַצָּרוֹת לָאַחִים,
- וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין.
- חָלְצוּ,
- בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין מִן הַכְּהֻנָּה,
- וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
- נִתְיַּבְּמוּ,
- בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִין,
- וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִין.
- וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ פּוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין,
- לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל,
- וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִלִּשָּׂא נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּאי.
- וְכָל הַטְּהָרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת שֶׁהָיוּ אֵלּוּ מְטַהֲרִין וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין,
- לֹא נִמְנְעוּ לִהְיוֹת עוֹשִׂים טְהָרוֹת אֵלּו עַל גַּב אֵלּוּ:
נוסח הרמב"ם
בית שמאי - מתירין את הצרות לאחים.
- ובית הלל - אוסרין.
- חלצו -
- בית שמאי - פוסלין מן הכהונה.
- ובית הלל - מכשירין.
- נתייבמו -
- בית שמאי - מכשירין.
- ובית הלל - פוסלין.
- אף על פי שאלו פוסלין - ואלו מכשירין,
- לא נמנעו בית שמאי - מלישא נשים מבית הלל,
- ולא בית הלל - מבית שמאי.
- וכל הטהרות והטומאות,
- שהיו אלו מטהרין - ואלו מטמאין,
- לא נמנעו עושין טהרות - אלו על גב אלו.
פירוש הרמב"ם
בית שמאי שאומרים שהצרה חייבת בחליצה, לפי דעתם ראוי כשחלצה חזרה גרושה ופסלה מן הכהונה.
ולדעת בית הלל אינה גרושה, לפי שיהא כאילו חלץ לאשה שאינה אשת אחיו או שגירש אשה שאינה אשתו. וכשנתייבמה הצרה פוסלין, לפי שהוא זנות והזונה אסורה לכהן.
ולא נמנעו אלו מאלו - לפי שלא היו חושדין אלו ואלו שיטעו אותם בדבר שסוברין שהוא אסור, שיאמרו להם שהוא מותר. וכבר בארנו הלכה זו בראש יבמות גם כן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מתירין את הצרות לאחין - צרת ערוה מתירין אותה להתיבם לאחיו. דלית להו דרשא דאשה אל אחותה לא תקח לצרור דמשמע מיניה לא תקח לא היא ולא צרתה ולא צרת צרתה:
חלצו - הצרות מן האחין:
בית שמאי פוסלין - הצרות, מן הכהונה. שחליצתן חליצה:
ובית הלל מכשירין - שחליצתן שלא לצורך היתה, והרי היא כחולצת מן הנכרי:
נתיבמו - לאחין: בית שמאי מכשירין אותם לכהנים, אם נתאלמנו מיבמיהן:
ובית הלל פוסלים - שנבעלו לאסור להן, והנבעלת לאסור לה עשאה זונה, וזונה אסורה לכהן:
לא נמנעו - ואע"פ שבני הצרות שנתיבמו כדברי בית שמאי ממזרים הם לדברי בית הלל, שהרי באיסור אשת אח הם עליהם, ואשת אח בכרת ובני חייבי כריתות ממזרים הם, אעפ"כ לא נמנעו בית הלל מלישא נשים מבית שמאי, לפי שהיו מודיעים להם אותם הבאות מן הצרות ופורשים מהם:
אלו על גב אלו - משאילים כליהם אלו לאלו:
פירוש תוספות יום טוב
בית שמאי מתירין את הצרות לאחין וכו'. שנויה בספ"ק דיבמות וע"ש:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ב"ש מתירין וכו': שנויה בפ"ק דיבמות. ומצאתי במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל שכתב וז"ל בכל המשניות ל"ג לכל זו המשנה ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
בית שמאי מתירין את הצרות לאחים: [יבמות פ"א מ"ד], ור"ל מי שנשא אשה שהיא ערוה לאחיו, ועוד אשה אחרת, ומת בלי בנים, אז איתה שהיא צרת הערוה מותרת להתיבם לאחיו:
חלצו: הצרות להאחין:
בית שמאי פוסלין מן הכהונה: ר"ל הצרות שחלצו אסורה לכהן, דחלוצה אסורה לכהן מדרבנן [אה"ע ו']:
ובית הלל מכשירין: דשלא לצורך נחלצה, וכנחלצה מנכרי דמי:
בית שמאי מכשירין: הצרות לכהן כשנתאלמנו מיבמיהן:
ובית הלל פוסלין: דמדנבעלה לאסור לה, נעשת זונה, שאסורה לכהן:
לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל: ולא חששו שמא זאת האשה צרת ערוה היתה ואסורה לשוק עד שתחלוץ. אבל בניה משוק גם לב"ש כשירים, דהרי רק בני חייבי לאוין נינהו דמותרין לקהל:
ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי: ולא חששו שמא זאת האשה מזרע צרה שנתיבמה היא, שלב"ה חייבי כריתות היא שבניה ממזרים. ואפ"ה לא נמנעו, מדהיו מודיעין זה לזה במה שהן מחמירין:
לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו: להשאיל כליהן זמ"ז, מדהיו מודיעין להן במה שהן מחמירין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת