משנה עדויות ד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) אלו דברים, מקולי בית שמאי, ומחומרי בית הלל.
- ביצה שנולדה ביום טוב -
- בית שמאי אומרין: תיאכל.
- ובית הלל אומרין: לא תיאכל.
- בית שמאי אומרין:
- שאור - כזית,
- וחמץ - ככותבת.
- ובית הלל אומרין: זה וזה - כזית.
(ב) השוחט חיה ועוף ביום טוב -
- בית שמאי אומרין: יחפור בדקר, ויכסה.
- ובית הלל אומרין: לא ישחוט - אלא אם כן היה לו עפר מוכן.
- ומודים -
- שאם שחט - שיחפור בדקר, ויכסה.
- ושאפר הכירה - מוכן.
(ג) בית שמאי אומרין: הפקר לעניים - הפקר.
- ובית הלל אומרין: אינו הפקר - עד שיופקר אף לעשירים, כשמיטה.
- כל עומרי השדה, של קב קב, ואחד של ארבעת קבין,
- ושכחו -
- בית שמאי אומרין: אינו שכחה.
- ובית הלל אומרין: שכחה.
- ושכחו -
(ד) העומר שהוא סמוך לגפה, ולגדיש, ולבקר, ולכלים,
- ושכחו -
- בית שמאי אומרין: אינו שכחה.
- ובית הלל אומרין: שכחה.
- ושכחו -
(ה) כרם רבעי -
- בית שמאי אומרין: אין לו חומש, ואין לו ביעור.
- ובית הלל אומרין: יש לו.
- בית שמאי אומרין: יש לו פרט, ויש לו עוללות, והעניים פודין לעצמן.
- ובית הלל אומרין: כולו לגת.
(ו) חבית של זיתים מגולגלין -
- בית שמאי אומרין: אינו צריך לנקב.
- ובית הלל אומרין: צריך לנקב.
- ומודים -
- שאם נקבה, וסתמוה שמרים - שהיא טהורה.
- הסך שמן טהור, ונטמא, וירד לטבול -
- בית שמאי אומרין: אף על פי שהוא מנטף - טהור.
- ובית הלל אומרין: כדי סיכת אבר קטן.
- אם היה שמן טמא מתחילתו -
- בית שמאי אומרין: כדי סיכת אבר קטן.
- ובית הלל אומרין: כמשקה טופח.
- רבי יהודה אומר, משום בית הלל: טופח ומטפיח.
(ז) האשה מתקדשת בדינר, ובשוה דינר - כדברי בית שמאי.
- בית הלל אומרין: בפרוטה, ובשוה פרוטה.
- כמה היא פרוטה?
- אחד משמונה באיסר האיטלקי.
- בית שמאי אומרין: פוטר הוא אדם את אשתו בגט ישן.
- ובית הלל - אוסרין.
- איזה הוא גט ישן?
- כל שנתייחד עימה - מאחר שכתבו לה.
- המגרש את אשתו, ולנה עימו בפונדקי -
- בית שמאי אומרין: אינה צריכה הימנו גט שני.
- ובית הלל אומרין: צריכה הימנו גט שני.
- אימתי?
- בזמן שנתגרשה מן הנישואין.
- ומודים -
- בנתגרשת מן האירוסין -
- שאינה צריכה הימנו גט שני - מפני שאין לבו גס בה.
(ח) בית שמאי - מתירין את הצרות לאחים.
- ובית הלל - אוסרין.
- חלצו -
- בית שמאי - פוסלין מן הכהונה.
- ובית הלל - מכשירין.
- נתייבמו -
- בית שמאי - מכשירין.
- ובית הלל - פוסלין.
- אף על פי שאלו פוסלין - ואלו מכשירין,
- לא נמנעו בית שמאי - מלישא נשים מבית הלל,
- ולא בית הלל - מבית שמאי.
- וכל הטהרות והטומאות,
- שהיו אלו מטהרין - ואלו מטמאין,
- לא נמנעו עושין טהרות - אלו על גב אלו.
(ט) שלשה אחים -
- שנים מהן - נשואים לשתי אחיות,
- ואחד - מפנה.
- מת אחד מבעלי אחיות,
- ועשה בה מפנה - מאמר,
- ואחר כך, מת אחיו השני -
- בית שמאי אומרין:
- אשתו - עימו,
- והלז תצא - משום אחות אשה.
- ובית הלל אומרין:
- מוציא את אשתו - בגט וחליצה,
- ואשת אחיו - בחליצה.
- בית שמאי אומרין:
- זו היא שאמרו:
- אי לו על אשתו - ואי לו על אשת אחיו.
(י) המדיר את אשתו מתשמיש המיטה -
- בית שמאי אומרין: שתי שבתות.
- ובית הלל אומרין: שבת אחת.
- המפלת אור לשמונים ואחד -
- בית שמאי - פוטרין מן הקרבן.
- ובית הלל - מחייבין.
- סדין בציצית -
- בית שמאי - פוטרין.
- ובית הלל - מחייבין.
- כלכלת שבת -
- בית שמאי - פוטרין.
- ובית הלל - מחייבין.
(יא) מי שנדר נזירות מרובה,
- והשלים את נזירותו,
- ואחר כך בא לארץ -
- בית שמאי אומרין: נזיר שלשים יום.
- ובית הלל אומרין: נזיר כתחילה.
- מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו,
- אלו מעידין - שנזר שתים,
- ואלו מעידין - שנזר חמש,
- בית שמאי אומרין:
- נתחלקה העדות - אין כאן נזירות.
- ובית הלל אומרין:
- יש בכלל חמש שתים - שיהא נזיר שתים.
- בית שמאי אומרין:
(יב) אדם שהוא נתון תחת הסדק -
- בית שמאי אומרין: אינו מביא את הטומאה.
- ובית הלל אומרין: אדם חלול הוא - והצד העליון מביא את הטומאה.
הדף הראשי של משנה עדיות ד
משנה עדויות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב