משנה עבודה זרה ה דפוסים
משנה עבודה זרה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך, שכרו אסור.
שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת, אף על פי שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום, שכרו מותר.
השוכר את החמור להביא עליה יין נסך, שכרה אסור.
שכרה לישב עליה, אף על פי שהניח הגוי לגינו עליה, שכרה מותר.
יין נסך שנפל על גבי ענבים, ידיחן והן מותרות.
ואם היו מבוקעות, אסורות.
[ נפל על גבי תאנים או על גבי תמרים, אם יש בהן בנותן טעם, אסור ].
מעשה בביתוס בן זונין שהביא גרוגרות בספינה. ונשתברה חבית של יין נסך ונפל על גביהן, ושאל לחכמים והתירום.
זה הכלל, כל שבהנאתו בנותן טעם, אסור.
כל שאין בהנאתו בנותן טעם, מותר, כגון חמץ שנפל על גבי גריסין.
נכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום, אם היה בחזקת המשתמר, מותר.
אם הודיעו שהוא מפליג, כדי שישתום ויסתום ויגוב.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.
המניח יינו בקרון או בספינה והלך לו בקפנדריא, נכנס למדינה ורחץ, מותר.
אם הודיעו שהוא מפליג, כדי שישתום ויסתום ויגוב.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.
המניח נכרי בחנות, אף על פי שהוא יוצא ונכנס, מותר.
ואם הודיעו שהוא מפליג, כדי שישתום ויסתום ויגוב.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.
היה אוכל עמו על השלחן והניח לגינה על השלחן, ולגינה על הדולבקי,[1] והניחו ויצא. מה שעל השולחן, אסור. ומה שעל הדולבקי, מותר.
ואם אמר לו הוי מוזג ושותה, אף שעל הדולבקי אסור.
חביות פתוחות, אסורות.
סתומות, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב.
בלשת גוים שנכנסה לעיר בשעת שלום, חביות פתוחות, אסורות.
סתומות, מותרות.
בשעת מלחמה, אלו ואלו מותרות, לפי שאין פנאי לנסך.
אומנין של ישראל ששלח להם נכרי חבית של יין נסך בשכרן, מותרים לומר לו תן לנו את דמיה.
[ ואם ] משנכנסה לרשותן, אסור.
המוכר יינו לנכרי, פסק עד שלא מדד, דמיו מותרין.
מדד עד שלא פסק, דמיו אסורין.
נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל, אם יש בו עכבת יין, אסור.
המערה מכלי אל כלי, את שעירה ממנו, מותר.
ואת שעירה לתוכו, אסור.
יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא.
יין ביין ומים במים, בכל שהוא.
יין במים ומים ביין, בנותן טעם.
זה הכלל, מין במינו, במשהו.
ושלא במינו, בנותן טעם.
אלו אסורין ואוסרין בכל שהן:
יין נסך, ועבודה זרה, ועורות לבובין, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וצפורי מצורע, ושער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, [ ושעיר המשתלח ], וחולין שנשחטו בעזרה, הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהן.
יין נסך שנפל לבור, כולו אסור בהנאה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יין נסך שבו.
גת של אבן שזפתה גוי, מנגבה והיא טהורה.
ושל עץ, רבי אומר, ינגב.
וחכמים אומרים, יקלוף את הזפת.
ושל חרס אף על פי שקלף את הזפת, הרי זו אסורה.
הלוקח כלי תשמיש מן הגוי, את שדרכו להטביל, יטביל.
להגעיל, יגעיל.
ללבן באור, ילבן באור.
השפוד והאסכלה, מלבנן באור.
הסכין, שפה והיא טהורה.
משנה עבודה זרה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ^ בהרבה כתבי-יד ודפוסים הנוסח פה וכן בפירוש הרמב"ם, בברטנורא ובתוספות יו"ט הינו "דלפוקי" (דומה לדלפק).