משנה עבודה זרה ה רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) השוכר את הפועל לעשות עמו -
- ביין נסך - שכרו אסור.
- שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת -
- אף על פי שאמר לו: העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום - שכרו מותר.
- השוכר את החמור -
- להביא עליה יין נסך - שכרה אסור.
- שכרה לישב עליה -
- אף על פי שהניח לגינו עליה - שכרה מותר.
(ב) יין נסך שנפל על גבי ענבים -
- ידיחן - והן מותרות.
- ואם היו מבוקעות - אסורות.
- מעשה בבייתוס בן זונין,
- שהיה מביא גרוגרות בספינה,
- ונשתברו חביות של יין נסך על גביהן,
- ובא מעשה לפני חכמים - והתירו.
- זה הכלל -
- כל שהוא בהניתו בנותן טעם - אסור,
- וכל שאינו בהניתו בנותן טעם - מותר,
- כגון החומץ, שנפל לגריסין.
(ג) נוכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום -
- אם היה בחזקת משתמר - מותר.
- ואם הודיעו שהוא מפליג - כדי שישתום, ויסתום, ותיגוב.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר: כדי שיפתח, ויאגוף, ותיגוב.
(ד) המניח יינו בקרון או בספינה, והלך לו בקפנדריה -
- נכנס למדינה, ורחץ - מותר.
- ואם הודיעו שהוא מפליג - כדי שישתום, ויסתום, ותיגוב.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר: כדי שיפתח, ויאגוף, ותיגוב.
- המניח נוכרי בחנותו -
- אף על פי שהוא יוצא ונכנס - מותר.
- ואם הודיעו שהוא מפליג - כדי שישתום, ויסתום, ותיגוב.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר: כדי שיפתח, ויאגוף, ותיגוב.
(ה) היה אוכל עמו על השולחן,
- והניח לפניו לגין על השולחן, ולגין על הדולפקי, והניחו ויצא -
- מה שעל השולחן - אסור.
- ומה שעל הדולפקי - מותר.
- ואם אמר לו: הוי מוזג ושותה -
- אף מה שעל הדולפקי - אסור.
- והניח לפניו לגין על השולחן, ולגין על הדולפקי, והניחו ויצא -
- חביות פתוחות - אסורות,
- וסתומות - כדי שיפתח, ויאגוף, ותיגוב.
(ו) בלשת שנכנסה לעיר, בשעת שלום -
- חביות פתוחות - אסורות,
- וסתומות - מותרות.
- בשעת מלחמה - אלו ואלו מותרות, שאין פנאי לנסך.
(ז) אומני ישראל, ששלח להם נוכרי חבית של יין נסך -
- מותר שיאמרו לו: תן לנו את דמיה.
- אם משנכנסה לרשותן - אסור.
- המוכר יינו לנוכרי -
- פסק עד שלא מדד - דמיו מותרין,
- מדד עד שלא פסק - דמיו אסורין.
- נטל משפך, ומדד לתוך צלוחיתו של נוכרי,
- ונטלו, ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל -
- אם יש בו עכבת יין - אסור.
- ונטלו, ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל -
- המערה מכלי לכלי -
- המערה ממנו - מותר,
- ואת שעירה לתוכו - אסור.
(ח) יין נסך - אסור, ואוסר כל שהוא.
- יין ביין, מים במים - כל שהוא.
- יין במים, ומים ביין - בנותן טעם.
- זה הכלל -
- מין במינו - כל שהוא,
- ושלא במינו - בנותן טעם.
(ט) אלו אסורין, ואוסרין כל שהן -
- יין נסך, ועבודה זרה, ועורות לבובין,
- ושור הנסקל, ועגלה ערופה,
- וציפורי מצורע, ושיער נזיר,
- ופטר חמור, ובשר בחלב,
- וחולין שנשחטו בעזרה,
- הרי אלו - אסורין, ואוסרין כל שהן.
(י) יין נסך שנפל לבור - כולו אסור בהניה.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- יימכר כולו לנוכרי - חוץ מדמי יין נסך שבו.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
(יא) גת של אבן שזפתה גוי -
- מנגבה - והיא טהורה.
- ושל עץ -
- רבי אומר: ינגב.
- וחכמים אומרין: יקלוף את הזפת.
- ושל חרס -
- אף על פי שקלף את הזפת - הרי זו אסורה.
(יב) הלוקח כלי תשמיש מן הגוי -
- את שדרכו להטביל - יטביל,
- להגעיל - יגעיל,
- ללבן באור - ילבן.
- השפוד, והאסכלה - מלבנן באור.
- והסכין - שפה, והיא טהורה.
הדף הראשי של משנה עבודה זרה ה
משנה עבודה זרה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב