משנה סנהדרין ג רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהם בוררין להן עוד אחד דברי רבי מאיר וחכמים אומרין שני דיינין בוררין להן עוד אחד זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אימתיי בזמן שהוא מביא ראיה שהן קרובים או פסולים אבל אם היו כשרים או מומחין מפי בית דין אינו יכל לפוסלן זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אימתיי בזמן שהוא מביא עליהם ראיה שהם קרובין או פסולין אבל אם היו כשרים אינו יכל לפוסלם.

(ב) אמר לו נאמן עליי אבא נאמן עליי אביך נאמנין עליי שלשה רועי בקר רבי מאיר אומר יכל לחזור בו וחכמים אומרין אינו יכל לחזור בו היה חייב לו חברו שבועה אמר לו דור לי בחיי ראשך רבי מאיר אומר יכל הוא לחזור בו וחכמים אומרין אינו יכל לחזור בו.

(ג) אלו הן הפסולין המשחק בקוביה והמלווה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית אמר רבי שמעון מתחילה לא היו קוראין אותן אלא אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו לקרותם סוחרי שביעית אמר רבי יהודה אימתיי בזמן שאין לו אומנות אלא היא אבל יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר.

(ד) אלו הן הקרובין אחיו ואחי אביו ואחי אימו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אימו ובעל אימו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבה אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי לו לירושה וכל הקרוב לו באותה שעה היה קרוב ונתרחק כשר רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב.

(ה) האוהב והשונא איזה הוא האוהב זה שושבינו והשונא כל שלא דיבר עימו שלשת ימים באיבה אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך.

(ו) כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותם ומאיימין עליהם ומוציאין את כל האדם לחוץ ומשירין את הגדול שבהן ואומרין לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי חייב אני לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתיים זוז היו מכניסין את השני ובודקין נמצאו דבריהן מכוונין נושאין ונותנין בדבר שנים אומרין זכאי ואחד אומר חייב זכאי שנים אומרין חייב ואחד אומר זכאי חייב אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב אפילו שנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין.

(ז) גמרו את הדבר היו מכניסין אותם הגדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב ומנין לכשיצא לא יאמר אני הוא המזכה וחבריי מחייבין אבל מה אעשה ורבו עליי חבריי על זה נאמר הולך רכיל מגלה סוד (משלי יא יג) (ח) כל זמן שהוא מביא ראיה הוא סותר את הדין אמרו לו כל ראיות שיש לך הבא מיכן ועד שלשים יום הביא בתוך שלשים יום סותר לאחר שלשים יום אינו סותר אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה ולא מצא בתוך שלשים יום ומצא לאחר שלשים יום.

אמרו לו הבא עדים ואמר אין לי עדים הבא ראיה ואמר אין לי ראיה לאחר זמן מצא עדים ומצא ראיה הרי זו אינה כלום אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה אמרו לו הבא עדים ואמר אין לי עדים הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ראה שהוא מתחייב ואמר קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני או שהוציא ראיה מתוך פונדתו הרי זו אינה כלום.

הדף הראשי של משנה סנהדרין ג