משנה נידה ג דפוסים
משנה נידה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
המפלת חתיכה, אם יש עמה דם, טמאה.
ואם לאו, טהורה.
רבי יהודה אומר, בין כך ובין כך, טמאה.
משנה ב עריכה
המפלת כמין קליפה, כמין שעורה, כמין עפר, כמין יבחושים אדומים, תטיל למים, אם נמוחו, טמאה.
[ ואם לאו, טהורה ].
המפלת כמין דגים, חגבים, שקצים, ורמשים, אם יש עמהם דם, טמאה.
ואם לאו, טהורה.
המפלת מין בהמה, חיה ועוף, בין טמאין בין טהורים, אם זכר, תשב לזכר.
ואם נקבה, תשב לנקבה.
ואם אין ידוע, תשב לזכר ולנקבה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, כל שאין בו מצורת אדם, אינו ולד.
משנה ג עריכה
המפלת שפיר מלא מים, מלא דם, מלא גנונים, אינה חוששת לולד.
ואם היה מרוקם, תשב לזכר ולנקבה.
משנה ד עריכה
המפלת סנדל או שליא, תשב לזכר ולנקבה.
שליא בבית, הבית טמא.
לא שהשליא ולד, אלא שאין שליא בלא ולד.
רבי שמעון אומר, נימוק הולד עד שלא יצא.
משנה ה עריכה
המפלת טומטום, ואנדרוגינוס, תשב לזכר ולנקבה.
טומטום וזכר, אנדרוגינוס וזכר, תשב לזכר ולנקבה.
טומטום ונקבה, אנדרוגינוס ונקבה, תשב לנקבה בלבד.
יצא מחותך או מסורס, משיצא רובו, הרי הוא כילוד.
יצא כדרכו, עד שיצא רוב ראשו.
ואיזהו רוב ראשו, משתצא פדחתו.
משנה ו עריכה
המפלת ואין ידוע מה הוא, תשב לזכר ולנקבה.
אין ידוע אם ולד היה אם לאו, תשב לזכר ולנקבה ולנדה.
משנה ז עריכה
המפלת ליום ארבעים, אינה חוששת לולד.
ליום ארבעים ואחד, תשב לזכר ולנקבה ולנדה.
רבי ישמעאל אומר, יום ארבעים ואחד, תשב לזכר ולנדה.
יום שמונים ואחד, תשב לזכר ולנקבה ולנדה, שהזכר נגמר לארבעים ואחד, והנקבה לשמונים ואחד.
וחכמים אומרים, אחד בריית הזכר ואחד בריית הנקבה, זה וזה לארבעים ואחד.
משנה נידה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב