משנה נידה א דפוסים
משנה נידה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
שמאי אומר, כל הנשים דיין שעתן.
הלל אומר, מפקידה לפקידה, ואפילו לימים הרבה.
וחכמים אומרים, לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת.
כל אשה שיש לה וסת, דיה שעתה.
והמשמשת בעדים, הרי זו כפקידה, וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה.
כיצד דיה שעתה, היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות, ופרשה וראתה, היא טמאה וכולן טהורות.
אף על פי שאמרו, מטמאה מעת לעת, אינה מונה אלא משעה שראתה.
רבי אליעזר אומר, ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה, וזקנה.
אמר רבי יהושע, אני לא שמעתי אלא בתולה, אבל הלכה כרבי אליעזר.
איזו היא בתולה, כל שלא ראתה דם מימיה, אף על פי שנשואה.
מעוברת, משיודע עוברה.
מניקה, עד שתגמול את בנה.
נתנה בנה למניקה, גמלתו או מת, רבי מאיר אומר, מטמאה מעת לעת.
וחכמים אומרים, דיה שעתה.
איזו היא זקנה, כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה.
רבי אליעזר אומר, כל אשה שעברו עליה שלש עונות, דיה שעתה.
רבי יוסי אומר, מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות, דיין שעתן.
ובמה אמרו דיה שעתה, בראייה ראשונה.
אבל בשניה, מטמאה מעת לעת.
ואם ראתה הראשונה מאונס, אף השניה דיה שעתה.
אף על פי שאמרו דיה שעתה, צריכה להיות בודקת, חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר.
ומשמשת בעדים, חוץ מיושבת על דם טוהר, ובתולה שדמיה טהורים.
ופעמים צריכה להיות בודקת, בשחרית ובין השמשות, ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה.
יתירה עליהן כהנות, בשעה שהן אוכלות בתרומה.
רבי יהודה אומר, אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה.
משנה נידה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב