משנה נידה א ג

אבל הלכה כר"א. כתב הר"ב והכי מסיק בגמרא. דאל"ה אין למדין הלכה מפי התלמוד. כלומר. ממה שנשנה במשנה דהלכה כמותו. כדאיתא בגמרא. וטעמא פירש"י שהתנאים לא דקדקו איש בדברי חבירו וכו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ח) (על הברטנורא) דאי לאו הכי, אין למדין ממה שנאמר הלכה במשנה. גמרא. שהתנאים לא דקדקו איש בדברי חברו כו'. רש"י:

ר' אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן וכו': גמ' תניא א"ל ר' אליעזר לר' יהושע אתה לא שמעת אני שמעתי אתה לא שמעת אלא אחת אני שמעתי ד' אין אומרין למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד אלא למי שראהו כל ימיו של ר' אליעזר היו עושין כר' יהושע לאחר פטירתו של ר' אליעזר החזיר ר' יהושע את הדבר ליושנו כר' אליעזר. ובעינן בחייו מ"ט לא ומשני משום דר' אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כותיה בחדא עבדי כותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר' אליעזר לא מצינן מחינן בהו לאחר פטירתו של ר' אליעזר דמצינן מחינן בהו אי עבדי כותיה באחרניתא החזיר את הדבר ליושנו:

אבל הלכה כר' אליעזר: מ"מ אבל הלכה כדברי ר' אליעזר וכן הגיה ג"כ הר' יהוסף ז"ל. גמ' אמר שמואל וכן א"ר אלעזר בד' מקומות בסדר טהרות הילכתא כותיה דר' אליעזר חדא הא ואידך דבפ' בתרא דמכילתין דתנן הזב והזבה שבדקו עצמן ביום הראשון וכו' ואידך אחורי כלים שנטמאו במשקין דבפ"ח דמסכת טהרות ואידך דתניא המקשה. כמה תשפה ותהא זבה מעל"ע דברי ר' אליעזר והלכה כדבריו והכי אמר נמי לקמן במתניתין בפ' בנות כותים ואף על גב דבהדיא תנן בהו במשנה או בברייתא אבל הלכה כר' אליעזר הא קמ"ל שמואל שאין למדין הלכה מפי תלמוד מדאיצטריך ליה למיפסק בהו הלכה כר' אליעזר ופי' רש"י ז"ל שאין למדין הלכה מפי תלמוד דהיינו מה שנשנה במשנה או בברייתא מפני שהתנאים לא דקדקו איש בדברי חברו וכו':