משנה נידה א ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק א · משנה ו | >>
ובמה אמרו דיה שעתה, בראייה ראשונה.
אבל בשניה, מטמאה מעת לעת.
ואם ראתה הראשונה מאונס, אף השניה דיה שעתה.
במה אמרו דייה שעתה?
- בראייה ראשונה.
- אבל בשניה - מטמא מעת לעת.
- אם ראת את הראשונה מאונס - אף השניה דייה שעתה.
אמרו אבל בשניה מטמאה מעת לעת - שב אל כל אחת מהארבע נשים המסופרות בתולה ומעוברת ומניקה וזקנה.
ואמרו ראתה מאונס - אם תחרד או תפחד, או תקפוץ ממקום גבוה, או שתאכל דבר מגיר הנדות בחוזק, זה כולו אונס:
ובמה אמרו - ארבע נשים דיין שעתן:
בראיה ראשונה - שראתה הבתולה, והמעוברת והמניקה, והזקנה לאחר שעברו עליה שלש עונות מחמת זקנתה:
אבל בשניה מטמאה מעת לעת - שהרי חזרה לקדמותה להיות דמיה מצויין בה:
מאונס - כגון דקפצה וראתה, או מחמת פחד, או שאכלה דבר המגיר דם:
.אין פירוש למשנה זו
אבל בשניה מטמא' מעל"ע: פי' תוס' ז"ל בדף ט' מכח הברייתא דהתם דקתני זקנה שעברו עליה ג' עונות סמוך לזקנתה וראתה דיה שעתה ועוד עברו עליה ג' עונות וראתה דייה שעתה ועוד עברו עליה ג' עונות וראתה הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעל"ע ומפקידה לפקידה וכו' כתבו דהא דקתני הכא אבל בשניה מטמאה מעל"ע היינו כי ראתה הזקנה בסוף שלשים יום בשניה. ואיכא תנאי ואמוראי דפליגי בגמ' אי דייה שעתה קאי אכולהו ד' נשים ואיכא מאן דס"ל דלא קאי רק אבתולה וזקנה דבתולה כיון דראתה פעם ראשונה ושניה הוחזקה רואה זקנה נמי כיון דחזיא תרי זימני אחר שלש אשתכח דלאו סלוק דמים אלא דלוג וסתיי אבל מעוברת ומניקה דיין שעתן כל ימי עבורן דיין שעתן כל ימי מניקותם דדמיהן מסולקים ואפי' לא נסתלקו מתחלה מסתלקין והולכין הן תדיר:
אף השניה דייה שעתה: נ"א אף בשניה וכו':
יכין
ובמה אמרו דיה שעתה: בד' נשים:
ואם ראתה הראשונה מאונס: ע"י פעולה או אכילה המגיר דם:
אף השניה דיה שעתה: ונ"ל דאיפכא לא. מדהורעה בראיי' ראשונה לא תלינן ראייה בדבר אחר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו אשר |
רמב"ן |
רשב"א |
מאירי |
ריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות הרא"ש |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: מהר"ם | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש