משנה נזיר ה ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ה · משנה ה | >>

היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן, אמר אחד מהן: הריני נזיר שזה פלוני, ואחד אמר: הריני נזיר שאין זה פלוני, הריני נזיר שאחד מכם נזיר, שאין אחד מכם נזיר^י, ששניכם נזירים, שכולכם נזירים, בית שמאי אומרים: כולם נזירין.

ובית הלל אומרים: אינו נזיר אלא מי שלא ^יא נתקיימו דבריו.

ורבי טרפון אומר: אין אחד מהם נזיר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן,

אָמַר אֶחָד מֵהֶן:

הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי,

וְאֶחָד אָמַר:

הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי,

הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר,

שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר,

שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים,

שֶׁכֻּלְכֶם נְזִירִים;

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

כֻּלָּם נְזִירִין.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

אֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו.

וְרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:

אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

היו מהלכין בדרך - ואחד בא כנגדן,

ואמר אחד מהן:

הריני נזיר - שזה איש פלוני.

ואחד אומר:

הריני נזיר - שאינו הוא,

הריני נזיר - שאחד מכם נזיר,

שאין אחד מכם - נזיר,

ששניכם - נזירים,

שכולכם - נזירים.

בית שמאי אומרין: כולם נזירין.

בית הלל אומרין:

אין נזיר - אלא מי שלא נתקיימו דבריו.

רבי טרפון אומר: אין אחד מהן - נזיר.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

בית שמאי אומרים, כולן נזירין - רוצה לומר מי שנתקיימו דבריו ומי שלא נתקיימו דבריו כולם חל עליהם הנזירות, לפי כמו שהקדש טעות אצלם הקדש כך נזירות בטעות נזירות.

ורבי טרפון אומר, שכל אחד ואחד מהם לא פסק הדבר, ולא אמרו אלא לפי כוח המחשבה ולא חייב עצמו בזה הנדר חיוב גמור, לפיכך בין מי שנתקיים מה שאמר בין מי שלא נתקיים אינו חייב בנזירות. , ובית הלל אומרים, שכל מי שלא נתקיים מדבריו דבר שיצילהו מן הנזירות הוא המחייבו בנזירות, לפיכך אם אמר הריני נזיר שזה פלוני אם נתקיימו דבריו והרי הוא פלוני חל עליו הנזירות. ואם אמר הריני נזיר שאין זה פלוני ונמצא [שלא] היה אותו פלוני שלא נתקיימו דבריו כדי שינצל מן הנזירות חל עליו הנזירות. והכוונה בודאי ממאמר מי שלא נתקיימו דבריו, הוא מה שאמרנו.

ואין הלכה כרבי טרפון:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הריני נזיר שזה איש פלוני - אם זה ההולך לנגדי הוא איש פלוני הריני נזיר, והשני אומר אם אין זה איש פלוני הריני נזיר:

כולם נזירים - ואפילו אותם שלא נתקיימו דבריהם. דכי היכי דהקדש בטעות הוי הקדש, הכי נמי נזירות בטעות הויא נזירות:

ר"ט אומר אין אחד מהם נזיר - דסבר ר"ט אין נזירות אלא להפלאה, כלומר שיהא ברור וידוע לו בשעת נדרו שיהא נזיר, וכל הני לא היה ידוע לו בשעת נדרו שיהיה כדבריו. ואין הלכה כר"ט:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

היו מהלכים. פי' ששה שהיו מהלכים כו'. כמ"ש הר"ב במשנה ז':

שאין אחד מכם נזיר. משמע שאין אחד מהם נזיר וחבירו מיהא הוי נזיר. ולא שאין [בשנים] הראשונים שום נזיר דא"כ לר"ט ליהוי נזיר שהרי שניהם אינם נזירים לדידיה ושפיר הוה חשוב להפלאה ומהאי טעמא ניחא אמאי לא תני תו. שאין שניכם נזירים. שאין כולכם נזירים. דאי אמר הכי הוה ודאי נזיר לר"ט. שהאמת הוא שאין שניהם נזירים ולא כולם נזירים. תוס':

ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו. גמ'. מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר אמר רב יהודה אימא מי שנתקיימו דבריו אביי אמר כגון דאמר א"נ לאו פלוני הוא אהוי נזיר. ומאי לא נתקיימו דבריו. לא נתקיימו דבריו הראשונים אלא דבריו האחרונים. ופירש"י דה"ק ב"ה לא מבעיא כי נתקיימו דבריו הראשונים דהוי נזיר אלא אפי' לא נתקיימו דבריו הראשונים הרי זה נזיר משום דבריו האחרונים. ע"כ. והתוס' פירשו דמיירי שחזר בו תוך כדי דבור ואגב אורחיה קמ"ל דתוך כדי דבור כדבור דמי ודבריו האחרונים עקרים ע"כ. והרמב"ם כתב וז"ל מי שלא נתקיים מדבריו דבר שיצילו מן הנזירות הוא המחייבו בנזירות לפיכך אם אמר הריני נזיר שזה פלוני אם נתקיימו דבריו והרי הוא פלוני חל עליו הנזירות ואם אמר הריני נזיר שאין זה פלוני ונמצא [שלא היה] אותו פלוני שלא נתקיימו דבריו כדי שינצל מן הנזירות חל עליו הנזירות. והכוונה בודאי ממאמר מי שלא נתקיימו דבריו הוא מה שאמרנו עכ"ל. ונתקיימו דבריו. אע"פ שבגמרא לא פירשו כן. הואיל לענין דינא לא נפקא מינה ולא מידי. הרשות נתונה לפרש. שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא שהרשות נתונה לפרש במקראות כאשר עינינו הרואות חבורי הפירושים שמימות הגמ'. אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(י) (על המשנה) שאין כו'. משמע שאין אחד מהם נזיר וחבירו מיהא הוי נזיר. ולא שאין בשנים הראשונים שום נזיר דא"כ לר"ט להוי נזיר שהרי שניהם אינם נזירים לדידיה ושפיר הוי חשוב להפלאה. תוספ'. וע"ע:

(יא) (על המשנה) שלא כו'. בגמרא מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר א"ר יהודה אימא מי שנתקיימו דבריו אביי אמר כגון דאמר א"נ לאו פלוני הוא אהוי נזיר ומאי לא נתקיימו דבריו לא נתקיימו דבריו הראשונים אלא דבריו האחרונים. ופירש"י דה"ק ב"ה לא מבעיא כי נתקיימו דבריו הראשונים דהוי נזיר אלא אפילו לא נתקיימו דבריו הראשונים הרי זה נזיר משום דבריו האחרונים. והתוספ' פירשו דמיירי שחזר בו תכ"ד ואגב אורחיה קמ"ל דתוך כדי דבור כדבור דמי, ודבריו האחרונים עקרים. ועיין תוספות יום טוב:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

היו מהלכין בדרך: בריש פירקין פי' רש"י ז"ל שזה איש פלוני אם זה איש פלוני דודאי אינו הוא ע"כ. וכולה מתני' עד סוף הפרק ביד פ' שני דהלכות נזיר סימן ח' ט' י':

ואחד אמר הריני נזיר שאינו הוא הריני נזיר שאחד מכם: וכו' כצ"ל. ומצאתי בתלמודו של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל בנוסח המשנה מוגה כך ששה שהיו מהלכין בדרך וכו' וזו ההגהה של מלת ששה הוגהה בין במקום המשנה בין בריש פירקין שהובאה שם. ופירשו תוספות ז"ל ששה שהיו מהלכין בדרך ואחר בא כנגדן ואין יודעין מי הוא ואמר אחד מן הששה הריני נזיר שזה הבא כנגדנו איש פלוני הוא כלומר שאכירהו מרחוק שהוא ראובן ונדר בנזיר אם כדבריו. והשני אומר הריני נזיר שאינו הוא לפי שנראה לו שאינו ראובן ונדר בנזיר אם כדבריו שאינו הוא כאשר נראה בעיניו והשלישי אומר לשנים הראשונים הריני נזיר שאחד מכם נזיר שסבור אני שאחד מכם נזיר ולא השנים דהיינו אותו שימצא כדבריו והרביעי אומר הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר פי' שסבור אני שאחד משניכם אינו נזיר דהיינו אותו שלא ימצא כדבריו אלא הא' שימצא כדבריו הוא ראוי להיות נזיר והיינו כדברי שלישי שסבור שאחד מכם נזיר ואחד מכם אינו נזיר אלא שהפכו דבריהם וחמישי אומר לשנים הראשונים הריני נזיר ששניכם נזירין כלומר לפי שכל אחד ואחד קבל עליו נזירות לפי מה שהוא דומה בעיניו שכל אחד סובר לומר אמת ולכך נחת לנזירות ועל כן אני סבור שעל שניהם חל נזירות והששי אומר הריני נזיר שכלכם נזירין כלומר שסבור אני שכלכם נזירין בש"א כלן נזירין דנזירות בטעות הויא נזירות דכולן לנזירות נתכוונו עכ"ל ז"ל:

ובה"א אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו: בגמרא פריך מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר ורב יהודה תירץ אימא מי שנתקיימו דבריו וכן בירושלמי כיני מתניתא מי שנתקיימו לשון הפוך הוא דלא קברת ברה. אבל אביי תירץ בגמרין כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא אהוי נזיר ומאי לא נתקיימו דבריו דקאמרי ב"ה ה"ק ל"מ כי נתקיימו דבריו הראשונים דהוי נזיר אלא אפילו לא נתקיימו דבריו הראשונים ה"ז נזיר משום דבריו האחרונים. והרמב"ם ז"ל נראה שיישב לשון לא נתקיימו דבריו בפנים אחרים אשר לא נתפרש בתלמודא דידן וז"ל ובה"א שכל מי שלא יתקיים בדבריו דבר שיצילהו מן הנזירות הוא המחייבו בנזירות לפיכך אם אמר הריני נזיר שזה איש פלוני אם נתקיימו דבריו והרי הוא פלוני חל עליו הנזירות ואם אמר הריני נזיר שאין זה איש פלוני ונמצא שהיה אותו איש פלוני שלא נתקיימו דבריו כדי שינצל מן הנזירות חל עליו הנזירות והכוונה בודאי ממאמר מי שלא נתקיימו דבריו הוא מה שאמרנו עכ"ל ז"ל. וכתוב על זה בתוספת י"ט ונתקיימו דבריו אע"פ שבתלמוד לא פירשו כן הואיל דלענין דינא לא נפקא מינה ולא מידי הרשות נתונה לפרש שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא שהרשות נתונה לפרש המקראות באשר עינינו הרואות חבורי הפירושים שמימות התלמוד אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעל התלמוד ע"כ. והגם כי כן פשוט בעיני גם לי אני הדיוט וכמו שכתבתי מ"מ אפשר דשמא יש לפרש שמה שפירש הוא ז"ל הוא פירוש למה שתירץ רב יהודה אימא מי שנתקיימו דבריו:

ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר: דס"ל דאין נזירות אלא להפלאה והכי אמר ר' יהודה בהדיא בברייתא משום רי טרפון. וכל הני לא היה ברור אחד שיהיה כדבריו שאפילו א' מן השנים שנמצא כדבריו אין ברור לו בשעת נדרו שיהא עד שיבוא אצלם ויכירוהו והשלישי שאומר שאחד מכם נזיר משמע אין אחד מכם נזיר והרביעי נמי שאומר אין אחד מכם נזיר משמע נמי שאין אחד מכם נזיר וחברו מיהא הוי נזיר ואי הוה אמר הרביעי לשנים הראשונים הריני נזיר שאין שום אחד מכם נזיר הרביעי יהיה נזיר ששנים הראשונים אינם נזירין לר' טרפון ושפיר הוי חשוב הפלאה ומהאי טעמא ניחא אמאי לא תנא שאין שניכם נזירין שאין כלכם נזירין דאי אמר הכי היה ודאי נזיר לר' טרפון תוס' ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

היו מהלכין בדרך: ששה בנ"א:

אמר אחד מהן הריני נזיר שזה פלוני: ר"ל אם פלוני הוא הריני נזיר:

ואחד אמר הריני נזיר שאין זה פלוני: אם אינו פלוני הריני נזיר:

שאין אחד מכם נזיר: ר"ל שאחד מכם אינו נזיר. משא"כ באמר שאין בשניהן נזיר, גם ר"ט מודה שזה עכ"פ נזיר:

בית שמאי אומרים כולן נזירים: אפילו אותן שלא נתקיימו דבריהן. ולטעמייהו אזלי, דנזיר בטעות הוה נזיר:

אלא מי שלא נתקיימו דבריו: בש"ס מגיהה, תני מי שנתקיימו דבריו. ורמב"ם תירץ לשון המשנה דר"ל שלא נתקיים דברי התנצלותו שינצל מלהיות נזיר [ומזה הוכיח כתוי"ט שרשות בידינו לפרש המשנה דלא כש"ס, היכא דאין נ"מ לדינא]:

ורבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר: אפילו מי שנתקיים דבריו, דס"ל אין נזירות רק באמר בפירוש בבירור שיהיה נזיר:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי