משנה מעשרות א ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק א · משנה ח | >>
העגול, משיחליקנו.
מחליקים בתאנים ובענבים של טבל.
רבי יהודה אוסר.
המחליק בענבים, לא הוכשר.
רבי יהודה אומר, הוכשר.
הגרוגרות, משידוש; ומגורהט, משיעגל.
היה דש בחבית ומעגל במגורה, נשברה החבית ונפתחה המגורה, לא יאכל מהם עראי.
רבי יוסי מתיר.
משנה מנוקדת
הָעִגּוּל, מִשֶּׁיַּחֲלִיקֶנּוּ.
- מַחֲלִיקִים בִּתְאֵנִים וּבַעֲנָבִים שֶׁל טֶבֶל.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר.
- הַמַּחֲלִיק בַּעֲנָבִים, לֹא הֻכְשַׁר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֻכְשַׁר.
- הַגְּרוֹגְרוֹת, מִשֶּׁיָּדוּשׁ; וּמְגוּרָה, מִשֶּׁיְּעַגֵּל.
- הָיָה דָּשׁ בֶּחָבִית וּמְעַגֵּל בַּמְּגוּרָה,
- נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית וְנִפְתְּחָה הַמְּגוּרָה,
- לֹא יֹאכַל מֵהֶם עֲרַאי.
- רַבִּיּ יוֹסֵי מַתִּיר:
נוסח הרמב"ם
העיגול - משיחליקנו.
- מחליקין - בתאנים, ובענבים של טבל.
- רבי יהודה - אוסר.
- המחליק בענבים - לא הוכשר.
- רבי יהודה אומר: הוכשר.
- הגרוגרות - משידוש.
- והמגורה - משיעגל.
- היה דש בחבית, ומעגל במגורה,
- נשברה החבית, ונפחתה המגורה - לא יאכל מהן עראי.
- רבי יוסי - מתיר.
- נשברה החבית, ונפחתה המגורה - לא יאכל מהן עראי.
- מחליקין - בתאנים, ובענבים של טבל.
פירוש הרמב"ם
כבר בארנו שעגול - הוא כמו ריחים שעושין מדבלת התאנים.
ופירוש משיחליקנו - ששפין ומחליקין אותן העגולים.
ומחליקין בתאנים ובענבים של טבל - ולא נאמר שהוא מכחיש אותן ומכין אותם להפסד, מפני שכשמושחין אותן ומחליקין אותם למהר בהם ימהר העיפוש.
וכשמושחין ענבים יקבלו לחלוחית. ואומר רבי יהודה כי כבר הוכשר לטומאה, לפי שהיין מכלל שבעה משקין המכשירין כמו שבארנו בתרומות (פי"א מ"ב), וכאילו בלל אותו ושראו במשקה הענבים.
משידוש - פירוש משיכתוש אותם קצתם על קצתם, בכלים שהוא רוצה להצניעם בהם.
והמגורה משיעגיל - עניינו כשרוצה להכניסם באוצר, משיתחיל להחליקם על פי האוצר ולהשוותם. ו"מעגלה" שם הכלי המחליק, שבו מחליקין הקרקע והגגות.
ואין הלכה כרבי יהודה, ולא כרבי יוסי, בכל זה המאמר:
פירוש רבינו שמשון
העיגול. של דבלה:
משיחליקנו. שמחליק פניו מלמעלה במשקים ויקבע למעשר ואסור באכילת עראי:
מחליקין בתאנים ובענבים של טבל. במשקים היוצאין מתאנים וענבים של טבל מחליקין העיגול משפשף העיגול בהן והמשקין נסחטין מהן ומחליקין אותן דמשקה של תאנים לא חשיב ושל ענבים נמי כיון דאזיל לאיבוד שרי ור' יהודה אוסר דחשיב ליה אוכל האסור משום טבל וגבי דבש תמרים פלוגתא אי חייב במעשר אי לא כדפרשינן בפרק י"א דתרומות (משנה ב):
המחליק ענבים. משפשן. ענבים בעיגול לא הוכשרו דלא חשיב משקה כיון דאזיל לאיבוד:
רבי יהודה אומר הוכשר. דחשיב ליה משקה ובפרק חבית (קמה.) אמרינן דפליגי במשקה העומד לאיבוד לצחצחו:
משידוש. מייבשין התאנים בחמה ואח"כ דשין אותן במקלות ומרכיבין אותן בידיהן ועושה אותן חבית או מגורה והמגורה הוא כלי שעושין בו העיגול ומשדש בחבית ועגול במגורה אסור לאכול מהן עראי:
בירושלמי (הל' ה) מפרש משום דקסבר לא עליון צריך לתחתון ולא תחתון לעליון ור' יוסי דשרי סבר דצריך זה לזה ולא נגמרה מלאכתן עדיין ומסיק רבי אליעזר דתנא קמא רבי מאיר היא דלא תיסבר סתמא ורבי יוסי והלכה כסתמא לפום כן צריך מימר ר' מאיר היא דרבי מאיר ור' יוסי הלכה כרבי יוסי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
העגול של דבילה - רגילין להחליק פניו במשקין, והוא גמר מלאכתו למעשר:
בתאנים ובענבים של טבל - במשקין היוצאים מתאנים וענבים של טבל מחליקים בהם העגול של דבילה ולא חשיבי כיון דאזלי לאבוד:
ורבי יהודה אוסר - דמשקין חשובין הם ואסורים משום טבל. ואין הלכה כרבי יהודה בכולה מתני':
המחליק בענבים - משפשף הענבים על עגול של דבילה:
לא הוכשר - העגול לקבל טומאה דלא חשיב משקה זה שיוצא מן הענבים. ובמשקה העומד לצחצח פליגי [בה] תנא קמא ור' יהודה אי חשיב משקה אי לא:
משידוש - מיבשים התאנים ואח"כ דשים אותם במקלות לתוך החבית, או מעגלין אותה בידים לתוך האוצר. ודישת החבית ועגול המגורה הוא גמר מלאכתן:
לא יאכל מהן עראי - דקא סבר לא עליון צריך לתחתון ולא תחתון צריך לעליון וכבר נגמרה מלאכתן. ורבי יוסי סבר עדיין צריכין זה לזה ולא נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי יוסי:
פירוש תוספות יום טוב
[*ומגורה. פירש הר"ב אוצר [והר"ש מפרש שהוא שם כלי שעושין העיגול בתוכו]. ועי' בפי' [הר"ב] לפי"א דתרומות משנה ו]:
[*רבי יוסי מתיר. כתב הר"ב ואין הלכה כר' יוסי. וכן כתב הרמב"ם בפירושו ובחבורו פ"ג מהלכות מעשרות ג"כ כתב לדברי ת"ק. ותימה דבירושלמי הביאו הר"ש מסיק ר"א דתנא קמא ר"מ היא דלא תסבור סתמא ור' יוסי והלכה כסתמא לפום כן צריך מימר ר"מ היא. דר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי עכ"ל. ואין לנו לומר אלא דבגירסת הרמב"ם לא היה כן. והר"ב נמי אף שראה לפירוש הר"ש נטה בפסקי הלכות ברוב המקומות אחר הרמב"ם. ולכך סמך גם כאן יותר על דבריו וגרסאותיו נראה לי]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על המשנה) מגורה. אוצר. הר"ב:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
העיגול משיחליקנו: פי' משיחליק פניו באבן או בשיש הוקבע למעשר ואסור באכילת עראי דנגמרה מלאכתו בכך וכולהו מיירי או בראה פני הבית מדאורייתא או נכנס בחצר דרך שער מדרבנן. לשון ה"ר יהוסף ז"ל העיגול משיחליקנו פי' יש תאנים שהן שמנים והן נקראים דבילה והן מתדבקין היטב ועושין אותן עיגולים ואח"כ כשפותחין את העיגול אינם נפרדין לגמרי אלא נשארים חתיכות חתיכות והן נקראים פלחי דבילה ועוד יש תאינים שאינם שמנים כל כך ומשימין אותם בחבית או במגורה ואח"כ כשהחבית נשבר הן מתפרדין כל אחת בפני עצמה והן נקראים גרוגרות עכ"ל ז"ל: בתאנים ובענבים של טבל. מפ' בירוש' שהן טבולין מדרבנן כגון שלקחן או מלחן או כבשן אבל טבל שנטבל מדאורייתא כגון שנגמרה מלאכתו וראה פני הבית אף רבנן מודו. ופי' הרמב"ם ז"ל ולא נאמר שכשהוא מחליק בהן מכחיש אותן ומכין אותן להפסד מפני שכשמושחין אותן ומחליקין בהן ימהר בהן העיפוש וכשמושחין בענבים יקבלו לחלוחית ע"כ ואולי רצה לומר דחיישי' אליבא דר' יהודה לתרומה שלא הופרשה עדיין שלא להפסידה ומ"מ אין הלשון מכוון:
בפי' ר"ע ז"ל. מחליקי' בתאנים ובענבים של טבל במשקין היוצאין מתאנים וענבים של טבל עכ"ל ר"ע ז"ל וכתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה שהוא עצמו פי' לקמן המחליק בענבים שר"ל שפשף הענבים אבל המשקה של ענבים מכשיר דהיינו יין עכ"ל ז"ל:
המחליק בענבים: משום דרבנן אזלי לטעמייהו ור' יהודה לטעמי' תנא לי' הכא. ובשבת פ' כירה פי' רש"י ז"ל דבנחתום מיירי שמחליק הככרות ואין זה ענין משנתנו:
ומגורה משיעגל: עניינו כשרוצה להכניסן באוצר משיתחיל להחליקן על פי האוצר ולהשוותם ומעגילה שם הכלי המחליק שבו מחליקין הקרקע והגגות. הרמב"ם ז"ל:
נשברה החבית ונפתחה המגורה: אית דגרסי ונִפְחֲתָה אמנם אני רואה שם בפ"ג דהלכות מעשר סימן ט"ז או נפתחה ובקצת דפוסים חסרים שם ד' מלות והגיהום מספרים מדויקים או נפתחה:
לא יאכל מהן עראי ור' יוסי מתיר: מפ' בירושלמי דת"ק דר' יוסי הוא ר"מ והא קמ"ל דהלכה כר' יוסי ולא תימא סתמא ור' יוסי הלכה כסתמא וכתב ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל והרמב"ם ז"ל פסק כר' מאיר ולא ידעתי למה:
תפארת ישראל
יכין
העגול: תאנים דרוסין יחד בעיגול:
משיחליקנו: גלעטטען. שמחליק פניו במשקין אז הוקבע למעשר:
מחליקים בתאנים ובענבים של טבל: מותר לשפשף פני העגול בתאנים וענבים של טבל כדי שיתיפה העיגול ולא הו"ל כמפסיד הטבל דאסור. א"נ מותר לשפשף עיגול חולין בענבי טבל. דלא חשיב המשקה היוצא מהן:
המחליק בענבים: ולא נקט תאנים. דהרי משקה שלהן אינו מכשיר:
לא הוכשר: דהמשקה היוצא שמצחצחו בהן לא חשיב. ונ"ל טעמא משום דלא היה עליו שם משקה מעולם דתיכף כשיצא מהענב נבלע בהעיגול. ואפשר דזהו כוונת הש"ס דקאמר דפליגי במשקה הבא לאיבוד [עיי' שבת קמ"ה א']:
הגרוגרות: תאנים יבשים:
משידוש: משידושם לתוך החבית הוקבעו למעשר:
ומגורה: באינו רוצה לדושן. רק מעגלן לקיום באוצר ואין זה עגול דלעיל דהתם שלוקח תאנים רבים וכובשן יחד בעיגול כעין ככר עגול אז לא הוקבע למעשר עד שיחליקנו. אבל הכא שאוסף כל התאנים באוצר בכרי הוקבעו למעשר כשיעגל פני הכרי:
היה דש בחבית: או:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת