משנה מנחות יב רמבם

נוסח הרמב"ם עריכה

(א) המנחות והנסכים שנטמאו -

עד שלא קדשו בכלי - יש להן פדיון.
משקדשו בכלי - אין להם פדיון.
העופות, והעצים, והלבונה, וכלי שרת - אין להם פדיון,
שלא נאמר - אלא בבהמה.


(ב) האומר: "הרי עלי במחבת" - והביא במרחשת,

"במרחשת" - והביא במחבת,
מה שהביא - הביא, וידי חובתו לא יצא.
"זו להביא במחבת" - והביא במרחשת,
"במרחשת" - והביא במחבת,
הרי זו פסולה.
"הרי עלי שני עשרונות, להביא בכלי אחד" - והביא בשני כלים,
"בשני כלים" - והביא בכלי אחד,
מה שהביא - הביא, וידי חובתו לא יצא.
"אלו להביא בכלי אחד" - והביא בשני כלים,
"בשני כלים" - והביא בכלי אחד,
הרי אלו פסולים.
"הרי עלי שני עשרונות, להביא בכלי אחד" - והביא בשני כלים,
אמרו לו: "בכלי אחד נדרת" -
הקריבן בשני כלים - פסולין,
בכלי אחד - כשרים.
"הרי עלי שני עשרונות, להביא בשני כלים" - והביא בכלי אחד,
אמרו לו: "בשני כלים נדרת" -
הקריבן בשני כלים - כשרים,
נתן בכלי אחד - כשתי מנחות שנתערבו.


(ג) "הרי עלי מנחה מן השעורים" - יביא מן החיטים.

"קמח" - יביא סולת.
"שלא שמן ולבונה" - יביא שמן ולבונה.
"חצי עישרון" - יביא עישרון שלם.
"עישרון ומחצה" - יביא שנים.
רבי שמעון - פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים.


(ד) מתנדב אדם מנחה של ששים עישרון - ומביא בכלי אחד.

ואם אמר: "הרי עלי ששים ואחד" -
מביא ששים - בכלי אחד,
ואחד - בכלי אחד,
שכן הציבור - מביא ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ששים ואחד,
דיו ליחיד - שיהא פחות מן הציבור אחד.
אמר רבי שמעון:
והלוא אלו לפרים, ואלו לכבשים, ואין נבללין זה עם זה -
אלא - עד ששים יכולין להיבלל.
אמרו לו: ששים נבללין, ששים ואחד אין נבללין.
אמר להם: כל מדות חכמים כן,
בארבעים סאה - הוא טובל,
ובארבעים סאה חסר קורטוב - אינו יכול לטבול בהן.
אין מתנדבין לוג, שנים, וחמישה,
אבל מתנדבין שלשה, וארבעה, ושישה, ומשישה ולמעלן.


(ה) מתנדבין יין, ואין מתנדבין שמן - דברי רבי עקיבה.

רבי טרפון אומר: מתנדבין שמן.
אמר רבי טרפון:
מה מצינו ביין שהוא בא חובה - ובא נדבה,
אף שמן שהוא בא חובה - יבוא נדבה.
אמר לו רבי עקיבה: לא,
אם אמרת ביין - שכן הוא קרב עם חובתו בפני עצמו,
תאמר בשמן - שאינו קרב עם חובתו בפני עצמו.
אין שנים מתנדבין עישרון אחד,
אבל מתנדבין עולה, ושלמים, ועוף,
אפילו - פרידה אחת.


הדף הראשי של משנה מנחות יב