משנה מנחות יב ניקוד
«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק יב מנחות • הפרק הבא»
(א) הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בַּכְּלִי,
- יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן;
- מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בַּכְּלִי,
- אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.
- הָעוֹפוֹת וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת,
- אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן;
- שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא בַּבְּהֵמָה:
- בַּמַּרְחֶשֶׁת, וְהֵבִיא בַּמַּחֲבַת,
- מַה שֶּׁהֵבִיא – הֵבִיא,
- וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא.
- זוֹ לְהָבִיא בַּמַּחֲבַת, וְהֵבִיא בַּמַּרְחֶשֶׁת,
- בַּמַּרְחֶשֶׁת, וְהֵבִיא בַּמַּחֲבַת,
- הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה.
- בַּמַּרְחֶשֶׁת, וְהֵבִיא בַּמַּחֲבַת,
- הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד,
- וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים,
- בִּשְׁנֵי כֵּלִים,
- וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד,
- מַה שֶּׁהֵבִיא – הֵבִיא,
- וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא.
- אֵלּוּ לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד,
- וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים,
- בִּשְׁנֵי כֵּלִים,
- וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד,
- הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין.
- הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד,
- וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים,
- אָמְרוּ לוֹ: בִּכְלִי אֶחָד נָדַרְתָּ,
- הִקְרִיבָן בִּכְלִי אֶחָד, כְּשֵׁרִים;
- בִּשְׁנֵי כֵּלִים, פְּסוּלִין.
- הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים,
- וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד,
- אָמְרוּ לוֹ: בִּשְׁנֵי כֵּלִים נָדַרְתָּ,
- הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים, כְּשֵׁרִין;
- נְתָנוֹ בִּכְלִי אֶחָד,
- כִּשְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ:
- יָבִיא מִן הַחִטִּים.
- קֶמַח,
- יָבִיא סֹלֶת.
- בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה,
- יָבִיא עִמָּהּ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה.
- חֲצִי עִשָּׂרוֹן,
- יָבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם.
- עִשָּׂרוֹן וּמֶחֱצָה,
- יָבִיא שְׁנַיִם.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר,
- שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים:
- וּמֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד.
- אִם אָמַר: הֲרֵי עָלַי שִׁשִּׁים וְאֶחָד,
- מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלִי אֶחָד;
- שֶׁכֵּן צִבּוּר מֵבִיא
- בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג
- שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,
- שִׁשִּׁים וְאֶחָד;
- דַּיּוֹ לַיָּחִיד שֶׁיְּהֵא פָּחוֹת מִן הַצִּבּוּר אֶחָד.
- אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- וַהֲלֹא אֵלּוּ לַפָּרִים, וְאֵלּוּ לַכְּבָשִׂים,
- וְאֵינָם נִבְלָלִים זֶה עִם זֶה!
- אֶלָּא, עַד שִׁשִּׁים יְכוֹלִים לְהִבָּלֵל.
- אָמְרוּ לוֹ:
- שִׁשִּׁים נִבְלָלִים,
- שִׁשִּׁים וְאֶחָד אֵין נִבְלָלִים?
- אָמַר לָהֶם:
- כָּל מִדּוֹת חֲכָמִים כֵּן!
- בְּאַרְבָּעִים סְאָה הוּא טוֹבֵל,
- בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֹרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבֹּל בָּהֶן.
- אֵין מִתְנַדְּבִים לֹג, שְׁנַיִם, וַחֲמִשָּׁה,
- אֲבָל מִתְנַדְּבִים שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה וְשִׁשָּׁה,
- וּמִשִּׁשָּׁה וּלְמַעְלָה:
- וְאֵין מִתְנַדְּבִים שֶׁמֶן,
- דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא;
- רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
- מִתְנַדְּבִים שֶׁמֶן.
- וְאֵין מִתְנַדְּבִים שֶׁמֶן,
- אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
- מַה מָּצִינוּ בַּיַּיִן,
- שֶׁבָּא חוֹבָה וּבָא נְדָבָה,
- אַף הַשֶּׁמֶן,
- בָּא חוֹבָה וּבָא נְדָבָה.
- אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
- לֹא!
- אִם אָמַרְתָּ בַּיַיִן,
- שֶׁכֵּן הוּא קָרֵב חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
- תֹּאמַר בַּשֶּׁמֶן,
- שֶׁאֵינוֹ קָרֵב חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
- אֵין שְׁנַיִם מִתְנַדְּבִים עִשָּׂרוֹן אֶחָד,
- אֲבָל מִתְנַדְּבִים עוֹלָה וּשְׁלָמִים;
- וּבָעוֹף,
- אֲפִלּוּ פְּרִידָה אַחַת:
משנה מנחות, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב