משנה כלים כד יג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כד · משנה יג | >>
שלשה סדינין הן.
העשוי לשכיבה, טמא מדרס.
לוילון, טמא טמא מת.
ושל צורות, טהור מכלום.
שְׁלֹשָׁה סְדִינִין הֵן:
- הֶעָשׂוּי לִשְׁכִיבָה,
- טָמֵא מִדְרָס;
- לְוִילוֹן,
- טָמֵא טְמֵא מֵת;
- וְשֶׁל צוּרוֹת,
- טָהוֹר מִכְּלוּם:
- הֶעָשׂוּי לִשְׁכִיבָה,
שלשה סדינין הן -
- העשוי לשכיבה - טמא מדרס.
- לווילון - טמא טמא מת.
- ושל צורות - טהור מכלום.
סדינים - ידועים.
וילון - מסך.
ושל צורות - שיש בו צורות והונחו לעיין בהן הרוקם ויעשה כמותן:
לשכיבה. היינו סדין סתם:
לוילון. מסך לפני הפתח או לספינה ולעיל פירשתי בפ' כ':
ושל צורות. פי' בערוך בגד שהוא ביד רוקמי רקמה ובו מיני צורות כדי לראות בו לעשות כמותן בבגד אחר ובזבחים פ' דם חטאת (דף צד.) נמי משמע דבגד שחישב עליו צורה לא מקבל טומאה:
לוילון טמא טמא מת - העשוי למסך לפני הפתח, טמא, לפי שהשמש מתעטף בשוליו לפעמים ומתחמם בו:
של צורות - בגד שהוא ביד רוקם ובו מיני צורות כדי לראות בו לעשות כמותו בבגד אחר:
[*לוילון כו'. פי' הר"ב העשוי למסך כו'. עי' במשנה ד פ"ח דשקלים]:
.אין פירוש למשנה זו
לוילון טמא טמא מת: מפרש בספ"ק דביצה לפי שהשמש מתעטף בשוליו לפעמים ומתחמם בו:
ושל צורות: נ"ל שרוצה לומר המצויירין לנוי לא לשכיבה ולא לוילון אלא לנוי כדרך שרגילין לעשות שתולין סדינין מצויירין סביבות הבתים לנוי ה"ר יהוסף ז"ל:
יכין
לוילון: לתלותו בפתח או בתורן ספינה. ומיירי שכבר קשרו בו הלולאות [כפ"כ מ"ו]:
טמא טמא מת: דהשמש שומר הפתח. וגם הספנים מתעטפין בו כשהוא תלוי:
ושל צורות: היינו טאפעטען מצויירים. ותלויין בכותל הבית לנוי. ובטלין לגבי כותל שהוא מחובר בקרקע שאמק"ט. ועוד דמדחשיבי אין השמש מתחמם בהן:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת