משנה כלים כד ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כד · משנה ז | >>
שלש פנקסיות הן.
האפיפורין, טמאה מדרס.
ושיש בה בית קיבול שעוה, טמאה טמא מת.
וחלקה, טהורה מכלום.
שָׁלֹשׁ פִּנְקְסָיוֹת הֵן:
- הָאֲפִיפוֹרִין,
- טְמֵאָה מִדְרָס;
- וְשֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה,
- טְמֵאָה טְמֵא מֵת;
- וַחֲלָקָה,
- טְהוֹרָה מִכְּלוּם:
- הָאֲפִיפוֹרִין,
שלש פנקסיות הן -
- האפיפורין - טמאה מדרס.
- ושיש בה בית קיבול שעוה - טמאה טמא מת.
- וחלקה - טהורה מכלום.
פנקסיות - הן כל שתי לוחות מזדווגות יהיו לסופר או לזולתן. ושם "פנקס" על האמת אמנם הוא לסופר.
ואפיפורין - הוא כסא של פרקים, כאשר יתפשט יהיו שתי לוחות וישב הסופר עליו, וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד. וצורתו מפורסמת אצל האנשים כולן, וכבר בארנוהו בפרק ששה עשר.
בית קבול שעוה - מקום ישימו בו השעוה. וכבר בארתיו לך בפרק שבעה עשר.
וחלקה - הוא לוח פשוט, אין לו בית קיבול ולא כלי קיבול, ולא תורת כלי עליו, יהיה מפשוטי כלי עץ לקטנותו, ולזה טהור מכלום:
פנקסיות. הן עשויין לכתוב בהן כמו חנוני על פנקסו (שבועות דף מד:):
האפיפורין. פירש בערוך בערך פנקס לוח עשוי ומניחין עליו אבק של עפר וכותבין בו חשבונות:
ושיש לה בית קיבול שעוה. לוח הטוח בדונג כדי לכתוב בו
והחלקה. שאין בה שעוה וכותבין עליה בדיו ויש לה צורת כלי ואין ראוי למדרס:
שלש פנקסיות הן - העשוין לכתוב בהן. כמו חנוני על פנקסו:
אפיפורין - לוח שמניחים עליו אבק של עפר ט וכותבים בו חשבונות. וגדול הוא וחזי לישיבה:
שיש לה בית קבול שעוה - לוח שטחין פניו בדונג ורושמין על הדונג בחרט:
וחלקה - שאין בה שעוה, וכותבים עליה בדיו, ואין לה בית קיבול:
[*פנקסיות פירש הר"ב כמו חנוני על פנקסו דרפ"ז דמסכת שבועות]:
האפיפורין. פירש הר"ב לוח שמניחים עליו אבק של עפר כו'. כ"כ הר"ש בשם הערוך ערך פנקס. ותמהתי דכה"ג תנן נמי אפיפורין ברפט"ז ושם פירש הר"ב וכן הר"ש כתב שם בשם הערוך. שהוא כסא של פרקים. ודקדקתי בערך אפיפורין ומצאתי דמייתי לה התם נמי הך אפיפורין דהכא ומפרש לה שהוא כורסיא קטן לפני תיבת ס"ת. גם הרמב"ם מפרש הך דהכא כי הא דלעיל שהוא כסא של פרקים ונקרא פנקס לפי שפנקס הן כל ב' לוחות מזדווגים יהיו לסופר או לזולתו ושם פנקס על האמת אמנם הוא לסופר. ואפיפורין הוא כסא של פרקים כאשר יתפשט יהיו שתי לוחות וישב הסופר עליו וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד:
(ט) (על הברטנורא) ובריש פרק ט"ז פירש, כסא של פרקים. והערוך פירש, כורסיא קטן לפני תיבת ס"ת. וז"ל הר"מ, פנקסיות הן כל ב' לוחות מזדווגים יהיו לסופר או לזולתו. ושם פנקס על האמת אמנם הוא לסופר. ואפיפורין הוא כסא של פרקים כאשר יתפשט יהיו ב' לוחות וישב הסופר עליו, וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד:
שיש בית קבול שעוה: פי' הרמב"ם ז"ל לעיל בפי"ז דהיינו שיש לו חקק שמשימין בו השעוה וכתבתיו שם בסוף הפ':
יכין
שלש פנקסיות הן: והן לוחות מחוברות יחד כדי לכתוב עליהן:
האפיפורין: הן ב' לוחות גדולות מעץ שמחוברות יחד בצירין. ומניחין בין ב' הלוחות נייר וקולמס ושאר כלי כתיבה ומקפלן. וכשרוצה לכתוב פותח קפולן. ויושב הסופר על הלוחות וכותב על הנייר:
ושיש בה בית קבול שעוה: הן ג"כ ב' לוחות מחוברות בקצה א' שלהן. אבל הם קטנות. ויש להם שפה סביב ושם בפנים ממורחים פני הלוחות בשעוה. וכותבין וחורטין על השעוה זכרון דברים. ומקפלין ב' הלוחות אח"כ זה על זה. אולם לכשירצה מחליק שריטי האותיות שכתב. וכותב שם מחדש דברים אחרים. [כך משמע מהר"ש והר"ב. אולם צ"ל שאין ממלאין הב"ק שלהן בשעוה. וזה כדי שלא ימחקו שריטות האותיות כשיקפל ב' הלוחות זע"ז ולא יהיה ריוח בין לוח ללוח. דאי בממלא כל הב"ק עם שעוה. הרי ב"ק העשוי למלאות לא שמיה ב"ק. [כרמב"ם פ"ב מכלים]:
טמאה טמא מת: עי' ספי"ז:
וחלקה: שכותב עליו בסיקרא או בנתר שקורין קריידע בל"א:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת