משנה כלים ה דפוסים
משנה כלים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
תנור, תחילתו ארבעה, ושייריו ארבעה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: במה דברים אמורים? בגדול.
אבל בקטן, תחילתו כל שהוא, ושייריו רובו, משתיגמר מלאכתו.
איזהו גמר מלאכתו? משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין.
רבי יהודה אומר: משיסיק את החדש כדי לאפות בישן סופגנין.
משנה ב עריכה
כירה, תחילתה שלוש, ושייריה שלוש, משתיגמר מלאכתה.
איזהו גמר מלאכתה? משיסיקנה כדי לבשל עליה ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה באילפס.
הכופח, עשאו לאפיה, שיעורו כתנור.
עשאו לבישול, שיעורו ככירה.
האבן היוצא מן התנור טפח ומן הכירה שלוש אצבעות, חיבור.
היוצא מן הכופח, עשאו לאפיה, שיעורו כתנור.
עשאו לבישול, שיעורו ככירה.
אמר רבי יהודה: לא אמרו טפח, אלא בין התנור ולכותל.
היו שני תנורין סמוכים זה לזה, נותן לזה טפח ולזה טפח והשאר טהור.
משנה ג עריכה
עטרת כירה, טהורה.
טירת התנור, בזמן שהיא גבוהה ארבעה טפחים, מטמאה במגע ובאוויר.
פחותה מכאן, טהורה.
אם חיברה לו, אפילו על שלוש אבנים, טמאה.
בית הפך ובית התבלין ובית הנר שבכירה, מטמאין במגע ואינן מטמאין באוויר, דברי רבי מאיר.
רבי ישמעאל מטהר.
משנה ד עריכה
תנור שהוסק מאחוריו, או שהוסק שלא לדעתו, או שהוסק בבית האומן, טמא.
מעשה שנפלה דליקה בתנורי כפר סגנה, ובא מעשה ליבנה, וטימאן רבן גמליאל.
משנה ה עריכה
מוסף התנור של בעלי בתים, טהור.
ושל נחתומין, טמא, מפני שהוא סומך עליו את השפוד.
רבי יוחנן הסנדלר אומר, מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק.
כיוצא בו, מוסף היורה של שולקי זיתים, טמא.
ושל צבעים, טהור.
משנה ו עריכה
תנור שנתן בו עפר עד חציו, מעפר ולמטן, מטמא במגע.
מעפר ולמעלן, מטמא באוויר.
נתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן, רבי יהודה אומר: אם מסיק מלמטן והוא נסוק מלמעלן, טמא.
וחכמים אומרים: הואיל והוסק מכל מקום, טמא.
משנה ז עריכה
תנור שנטמא, כיצד מטהרין אותו?
חולקו לשלשה, וגורר את הטפילה עד שיהא בארץ.
רבי מאיר אומר: אינו צריך לגרור את הטפילה, ולא עד שיהא בארץ, אלא ממעטו מבפנים ארבעה טפחים.
רבי שמעון אומר: וצריך להסיעו.
חלקו לשנים, אחד גדול ואחד קטן, הגדול טמא והקטן טהור.
חלקו לשלשה, אחד גדול כשנים, הגדול טמא, ושנים הקטנים טהורין.
משנה ח עריכה
חתכו חוליות לרחבו, פחות מארבעה טפחים, טהור.
מירחו בטיט, מקבל טומאה משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין.
הרחיק ממנו את הטפילה ונתן חול או צרור בינתים, בזה אמרו: הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור.
משנה ט עריכה
תנור שבא מחותך מבית האומן ועשה בו לימודין ונותנן עליו, והוא טהור.
נטמא וסילק את לימודיו, טהור.
החזירן לו, טהור.
מירחו בטיט, מקבל טומאה, ואינו צריך להסיקנו, שכבר הוסק.
משנה י עריכה
חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין.
זה תנורו של עכנאי.
יורות הערביין שהוא חופר בארץ וטח בטיט, אם יכול הטיט לעמוד בפני עצמו, טמא.
ואם לאו, טהור.
וזה תנורו של בן דינאי.
משנה יא עריכה
תנור של אבן ושל מתכת, טהור, וטמא משום כלי מתכות.
ניקב, נפגם, נסדק, עשה לו טפילה או מוסף של טיט, טמא.
כמה יהא בנקב? כדי שיצא בו האוּר.
וכן בכירה: כירה של אבן ושל מתכת, טהורה, וטמאה משום כלי מתכות.
ניקבה, נפגמה, נסדקה, עשה לה פטפוטין, טמאה.
מירחה בטיט, בין מבפנים בין מבחוץ, טהורה.
רבי יהודה אומר: מבפנים טמאה, ומבחוץ טהורה.
משנה כלים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב