משנה כלים ה ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ה · משנה ה | >>
מוסף התנור של בעלי בתים, טהור.
ושל נחתומין, טמא, מפני שהוא סומך עליו את השפוד.
רבי יוחנן הסנדלר אומר, מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק.
כיוצא בו, מוסף היורה של שולקי זיתים, טמא.
ושל צבעים, טהור.
משנה מנוקדת
מוּסַף הַתַּנּוּר
- שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים,
- טָהוֹר;
- וְשֶׁל נַחְתּוֹמִין, טָמֵא,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו אֶת הַשְּׁפוּד.
- רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר:
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹפֶה בּוֹ כְּשֶׁהוּא נִדְחָק.
- שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים,
- כַּיּוֹצֵא בוֹ,
- מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים,
- טָמֵא;
- וְשֶׁל צַבָּעִים,
- טָהוֹר:
- מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים,
נוסח הרמב"ם
מוסף התנור -
- של בעלי בתים - טהור.
- ושל נחתומין - טמא,
- מפני שהוא סומך עליו את השפוד.
- רבי יוחנן הסנדלר אומר: מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק.
- כיוצא בו מוסף היורה -
- של שולקי זיתים - טמא,
- ושל צבעים - טהור.
פירוש הרמב"ם
יוסיפו תוספת בגובה התנור על שפתו מלמעלה ויקרא מוסף התנור, והוא דמיון עגולה על פי התנור מלמעלה, והנחתום סומך עליו את השפוד אם כן הוא מצורך התנור.
ויורה - קדרה נבנית בארץ יעשו רובן מנחושת, וסביבו גם כן בנין נוסף על גבי הקדרה יתפשטו בו המים בעת רתיחתן. וכן יעשו הצבעים, ואשר יעשו הבורית, או אשר יבשלו או אשר ישלקו הזיתים והדומה להן. ושורש זה כולו מה שזכרתי לך "לכם, לכל שבצרכיכם".
ויצא מדברי רבי יוחנן הסנדלר שמה שאין בו תועלת זולת סמיכת השפוד עליו, לא תטמא בהטמאת התנור.
ואין הלכה כרבי יוחנן:
פירוש רבינו שמשון
מוסף התנור. כמו תוספתו של תנור כשהוא קטן מגביהו בטיט משפתו ולמעלה כדי להגביהו וגם כדי שלא יצא החום ונחתומין דרכן לצלות שם בשר. ובתוספתא (פ"ד) קתני רבי יהודה אומר מפני שהוא תולה יורה בשפוד ונותנה עליו: תנורין שלהן פיהן למעלה:
מפני שהוא אופה בו. קבעו ר' יוחנן הסנדלר תשמיש כעין גיסו של תנור:
ושל צבעים טהור. דלא משתמש ביה כי היכי דלא לפסיד צבעיה ובראשונה היו אומרים חילוף הדברים עד שבא מנחם בן סיגני והעיד בו כדתנן בעדיות (פ"ז):
תני"א בתוספת"א (פ"ד) רשב"ג אומר משום ר' יוחנן הסנדלר מוסף תנור טפח מוסף יורה של שולקי זיתים טפחיים ואינו מטמא באויר אלא כנגד המוסף ומאימתי הוא מטמא משיתחיל לשולקן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מוסף התנור - תוספתו של תנור שמוסיפין בגבהו כדי לשמור חומו:
מפני שהוא סומך עליו את השפוד - של בשר, שרגילים לצלות בו בשר, והוי דבר צורך לתנור. ורחמנא אמר וטמאים יהיו לכם, לכל שבצרכיכם, כדדרשינן לעיל [במשנה ב']:
מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק - כשיש לו אוכלוסין מרובין וצריך לפת מרובה. ור' יוחנן לא סגי ליה בטעמא דתנא קמא מפני שהוא סומך עליו את השפוד, דסבירא ליה דבעינן שיהא תשמיש התוספת כעין תשמיש גופו של תנור:
מוסף היורה של שולקי זיתים - דרך שולקי זיתים וצבעים שיש להם יורות גדולות ועושים להם תוספת טיט על שפתם שיעלו בה המים בעת רתיחתם. ושל שולקי זיתים טמא, לפי שאותה תוספת צריכה לכלי ומשתמשים בה:
ושל צבעים טהור - דלא משתמש ביה כי היכי דלא לפסיד צבעיה. ואין הלכה כרבי יוחנן הסנדלר:
פירוש תוספות יום טוב
כיוצא בו מוסף היורה כו'. שכן העיד מנחם בן סגנאי במשנה ח פרק ז דעדיות. ועיין מה שכתבתי שם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מוסף התנור: פי' בערוך תוספת שעושים על התנור שאם ישאר מן הלחם שלא יכילו התנור אופין אותו שם ע"כ:
מפני שהוא סומך עליו את השפוד: בתוספתא קתני ר' יהודה אומר מפני שהוא תולה יורה בשפוד ונותנה עליו ע"כ:
כיוצא בו מוסף היורה וכו': ובתוספתא מוסף התנור טפח ומוסף יורה טפחיים:
תפארת ישראל
יכין
מוסף התנור: הוא טיט שמוסיף בעובי גבהו סביב לפיו כעטרת כירה הנ"ל. רק דעטרה היא נמוכה וגם אינה עבה. דמדנמוכה לא חזי להדביק שם פת. אפי' אם היה עושה כך בתנור שעשוי חללו לפת. וגם מדאינה עבה לא חזי לסמוך עליו השפוד משום שעי"ז תשבר העטרה. אבל מוסף התנור מדהוא גבוה ועבה. חזיא להא ולהא:
של בעלי בתים טהור: אמק"ט שם כלל. דבעה"ב שאינו אופה הרבה ביחד. גם א"צ לסמוך השפוד שם. מדאינו צולה הרבה. לפיכך א"צ לו המוסף לשום תשמיש. רק לשמור חום התנור והו"ל גם תוכו רק כטפול של תנור שאמק"ט מדהוא גבו [כתוספתא שהביא הר"ש ורתוי"ט במ"א]. מיהו פשוט דנטמא כשנטמא התנור מדמחובר לו:
ושל נחתומין: מוכרי לחם אפוי ובשר מבושל:
טמא מפני שהוא סומך עליו את השפוד: ר"ל מניח על המוסף הזה. שפוד שתחוב עליו הבשר שצלה. כדי שישאר חם עד שיבואו הקונים. ואינו תולהו לתוך התנור מדחושש שיוקדח הצלי ביני ביני. ולהכי הוה המוסיף צורך התנור. והוה חיבור לו:
רבי יוחנן הסנדלר אומר מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק: ר"ל כשצריך לאפות פת הרבה לאורחים רבים שבאו אצלו. מדביק גם בפה המוסיף הזה. לכן דינו כתנור. אבל משום סמיכת השפוד ס"ל דאמק"ט. דמדאינו רק לשמור חום הצלי. לא דמי לתשמיש התנור שעשוי לצלות או לאפות בתוכו. ולהכי אינו חיבור לו עבור זה. או נ"ל דנפ"מ באינו צולה בשר רק אופה. ולת"ק מדא"צ לאפות שם רק לעתים רחוקים כשיתרבו אורחיו ביותר לא מחשב משום הא כתנור:
כיוצא בו מוסף היורה של שולקי זיתים: הוא תוספות טיט שמדביקין סביב לשפת היורה. כדי שלא ישטוף זרם הרתיחה לחוץ ונקט של שולקי זיתים. מדהכי אורחייהו שחוששין להפסד השמן וגם לדליקה:
טמא: ר"ל הו"ל חיבור להיורה של חרס משום דע"י מוסף ההוא מקבל היורה שמן טפי. ונידון כגוף היורה. דמק"ט מתוכו ונטמא גם היורה עמו. ואע"ג שהמוסף זה לא נצרף בכבשן. אפ"ה מדמחובר ליורה כל המחובר לטמא טמא [כפי"ב מ"ב]:
טהור: דנזהר לבלי למלאות היורה כל כך עד שיגיע מי הצבע עד המוסיף דחושש שיתקלקל הצבע עי"ז. והא דעשוהו להמוסיף. לא לשמור חומו עשוהו. דא"כ היה דינו כטיפול מיחם דהו"ל חיבור ונטמא עכ"פ כשנטמא המיחם [כפ"ג מ"ז]. אלא ה"ט דרק של שולקי זיתים הו"ל חיבור מדמשתמש בו לפעמים כביורה עצמה. אבל של צבעים אינו עשוי רק שלא ישטוף לחוץ ולהכי אינו דוגמת תשמיש היורה. ואינו חיבור לו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת