משנה כלים ד ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ד · משנה ב | >>
חבית שנתרועעה ו ואינה יכולה להיטלטל בחצי קב גרוגרות, טהורה.
גיסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקין, אף על פי שהיא מקבלת אוכלין, טהורה, שאין שירַיִין לשירַיִין.
חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה
- וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵּל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגְרוֹת,
- טְהוֹרָה.
- וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵּל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגְרוֹת,
- גִּסְטְרָא שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה
- וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין,
- אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֳכָלִין,
- טְהוֹרָה,
- שֶׁאֵין שִׁירַיִן לְשִׁירַיִן:
חבית שנתרעעה,
- ואינה יכולה להיטלטל בחצי קב גרוגרות - טהורה.
- גצטרה שנתרעעה,
- ואינה מקבלת משקין,
- אף על פי מקבלת אוכלין - טהורה,
- שאין שירים לשירים.
- ואינה מקבלת משקין,
גיסטרא - כמו שבארנו היא התושבת אשר יעשו תחת כלי המים לקבל הטפטוף.
וכאשר היא מטפטפת דבר בטל עניינה, וזהו אמרם בתלמוד "לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא", ואל זה העניין אמר בכאן אין שירים לשירים. וזאת הגיסטרא בעצמה כאשר היתה שלימה בדמיונה היא שארית הכלי לפי שהיא חתיכה מכלי, וכאשר נסדקה חזרה שארית לשארית, וכבר ידעת ששארית הדבר הוא שייריו:
ואינה יכולה ליטלטל. מתוך שהיא סדוקה ורעועה והגרוגרות מכבידין נשברה בטלטולה ולכך שיעורו בחצי קב דהוא שיעור סעודה אחת דקב גרוגרות הוא מזון שתי סעודות כדתנן (פאה פ"ח) גבי אין פוחתין לעני בגורן מקב גרוגרות ואמרינן בפרק בכל מערבין (דף כט.) וכן לערוב. וכיון דלא חזיא לטלטל בה שיעור סעודה אחת כשבורה דמיא:
גצטרא. היינו גיסטרא שבר כלי חרס:
שאין שירים לשירים. בס"פ המצניע (דף צו.) אמרינן לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא. ודוקא בנתרועעה משערינן במשקין אבל ניקבה אם מקבלת זיתים טמאה הואיל ומיוחדת לאוכלין כדקתני לקמן גבי היו בה חדודין דכי נסדקה דוקא משום דבעינן תיקון לטופלה בגללים כדתנן לעיל גבי חבית שנתרועעה:
ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות - מתוך שהיא רעועה והגרוגרות מכבידים נשברת לגמרי בטלטולה. ולכך שיערו בחצי קב, דהוא שיעור סעודה אחת. דקב גרוגרות הוא שיעור שתי סעודות, כדמוכח בסוף מסכת פאה גבי אין פוחתין לעני בגורן מקב גרוגרות. וכל דלא חזיא לטלטל בה שיעור סעודה אחת כשבורה דמיא:
גיסטרא - כלי חרס שנחלק לשנים. ונעשה גיסי תרי:
שאין שיריים לשיריים - כלי שלם חסים עליו ומשום סדק פורתא לא שדו ליה ומביאין שיריים של כלי דהיינו שבר כלי ומשימין תחתיו, אבל שבר כלי מכי נסדק במוציא משקה משדא שדו ליה, שאין אומרים הבא שבר כלי אחר להניח תחת שבר כלי זה:
בחצי קב גרוגרות. פי' הר"ב דהוא שיעור סעודה אחת כו'. כדמוכח סוף פאה. ומסיים הר"ש. ואמרינן בפרק בכל מערבין (דף כט) וכן לעירוב ע"כ. וצריכא דשיעור סעודה דעירוב פחותות הן משאר סעודות. כדלקמן פי"ז משנה יא. ובעירובין פ"ז מ"ח. מפרש דשתי סעודות עירוב הן י"ח גרוגרות. ואילו שאר סעודות גדולות שליש מלבר. כמ"ש הר"ב שם פ"ח משנה ב:
גיסטרא שנתרועעה. דוקא בנתרועעה. אבל ניקבה אם מקבלת זיתים טמאה הואיל ומיוחדת לאוכלין. כדקתני לקמן גבי היו בה חדודין וכו'. הר"ש:
(ו) (על המשנה) שנתרועעה. דוקא בנתרועעה, אבל ניקבה, אם מקבלת זיתים טמאה הואיל ומיוחדת לאוכלין כדקתני לקמן גבי היו בה חידודין. הר"ש:
בחצי קב גרוגרות: גרסינן:
גיסטרא: ובספר אחר גרסי' וכן גיסטרא וכו'. הרי"א ז"ל. גיצטרא היינו גיסטרא ה"ר שמשון ז"ל. עוד כתב ז"ל ואינה מקבלת משקי' דוקא בנתרועעה כו' כדקתני לקמיה גבי היו בה חדודין דכי נסדקה (פי' נתרועעה) דוקא משום דבעינן תקון לטופלה כדתנן בפירקי' דלעיל גבי חבית שנתרועעה וגם בכאן מצאתי כתוב בספר אגודה וכן גינדא שנתרועעה ואינה מקבלת משקים וכו':
שאין שִירָיִן לַשירָיִן: ס"א שירָיִם לַשִירָיִם במ"ם ה"ר יהוסף ז"ל וכן כתב בכמה מקומות במשנה אחת מהנה בס"פ הערביין הגיה הערביים במ"ם ואיני רואה טעם מספיק דבודאי דבגרסת המשנה הכל שוה שאינו מקרא לדקדק בזה:
יכין
חבית שנתרועע' ואינה יכולה להטלטל בחצי קב גרוגרות: שיערו כך. מדכך שיעור סעודה היותר קטנה [כשלהי פיאה ופ"ז דעירובין מ"ח]:
טהורה: משום דכשנתרועעה כ"כ עד דכשיטלטלנה עם סעודה קטנה כזו תשבר. אף שאינה מכניס משקה דרך הבקעין שבה. שדי לה. ותו לא מחשב כלי. וא"ת מי גרע מגיסטרא שמכלי גדול ששיעורו לק"ט בשמחזיק הגסטרא רביעית. ואינו מוציא משקה [כפ"ב מ"ב] וה"נ בחבית שנתרועעה יש בה כמה גיסטרא כזו. יש לומר ה"מ בגיסטרא מובדלת לעצמה אבל הכא שמחוברת לחלקי חבית רעוע. הרי כשיאחז בחלק אחד יתפרק ממנה הגיסטרא שמחזקת הרביעית ותשבר. ובתוס' שבת צ"ה ב' ד"ה ניקב תירצו. כל שהכלי שלם עדיין אף שהוא רעוע. אינו מיחדו לגיסטרא. ואם מיחדו בטל דעתו אצל כל אדם:
שאין שירין לשירין: ר"ל הגיסטרא ותשמישה הוא רק שירים מכלי שלם ותשמישו. אף שאין יכול להשתמש בהגיסטרא כבהכלי. אפ"ה מקיימה עדיין. אבל כשחזרה ונתרועעה הגיסטרא אף שעדיין יכול להשתמש בה קצת בדוחק. עכ"פ התשמיש ההוא רק שירי שיריים הוא ולא חשיבא לי' וזורקה. והרי מה"ט כשניקבה הגיסטרא בכמוציא משקה. אע"ג דעדיין יכול להשתמש בה משקה. כשיעמיד דבר מה תחת הנקב. אפ"ה רגיל לזרקה. דאפי' גיסטרא שלימה אינו מעמיד תחת גיסטרא כזו הרעועה ולהכי אמק"ט [כשבת צ"ו א']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת