משנה כלים ד ניקוד
(א) הַחֶרֶס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי אָזְנוֹ,
- אוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ חִדּוּד וְהַחִדּוּד מַכְרִיעוֹ,
- טָהוֹר.
- אוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ חִדּוּד וְהַחִדּוּד מַכְרִיעוֹ,
- נִטְּלָה הָאֹזֶן,
- נִשְׁבַּר הַחִדּוּד,
- טָהוֹר.
- רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא.
- חָבִית שֶׁנִּפְחֲתָה,
- וְהִיא מְקַבֶּלֶת עַל דָּפְנוֹתֶיהָ,
- אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה כְּמִין שְׁתֵּי עֲרֵבוֹת,
- רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר,
- וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין:
- וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵּל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגְרוֹת,
- טְהוֹרָה.
- וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵּל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגְרוֹת,
- גִּסְטְרָא שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה
- וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין,
- אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֳכָלִין,
- טְהוֹרָה,
- שֶׁאֵין שִׁירַיִן לְשִׁירַיִן:
- כֹּל שֶׁנִּטְּלוּ אָזְנֶיהָ.
- הָיוּ בָּהּ חִדּוּדִים יוֹצְאִין,
- כָּל הַמְּקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִים,
- מִטַּמֵּא בְּמַגָּע,
- וּכְנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר;
- וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עִמָּהּ בַזֵּיתִים,
- מִטַמֵּא בְּמַגָּע,
- וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.
- כָּל הַמְּקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִים,
- הָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ כְּמִין קַתֶּדְרָה,
- כָּל הַמְּקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִים,
- מִטַּמֵּא בְּמַגָּע,
- וּכְנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר;
- וְכל שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִים,
- מִטַּמֵּא בְּמַגָּע,
- וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.
- כָּל הַמְּקַבֵּל עִמָּהּ בַּזֵּיתִים,
- שׁוּלֵי קוּרְפָיוֹת
- וְשׁוּלֵי קוֹסִים הַצִּידוֹנִיִּים,
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִין,
- טְמֵאִין,
- שֶׁלְּכָךְ נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן:
- הַפְּנִימִית עוֹדֶפֶת,
- הַכֹּל טָהוֹר.
- הַחִיצוֹנָה עוֹדֶפֶת,
- הַכֹּל טָמֵא.
- הָאֶמְצָעִית עוֹדֶפֶת,
- מִמֶּנָּה וְלִפְנִים, טָמֵא;
- מִמֶּנָּה וְלַחוּץ, טָהוֹר.
- הָיוּ שָׁווֹת,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- חוֹלְקִין הָאֶמְצָעִית;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- הַכֹּל טָהוֹר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כְּלֵי חֶרֶס מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה?
- מִשֶּׁיִּצָּרְפוּ בַּכִּבְשָׁן;
- וְהִיא גְּמָר מְלַאכְתָּן:
משנה כלים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב