משנה כלאים א ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק א · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

אין מביאין אילן באילן ט, ירק בירק, ולא אילן בירק, ולא ירק באילן.

רבי יהודה מתיר ירק באילן י.

משנה מנוקדת

אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן,

יָרָק בְּיָרָק,
וְלֹא אִילָן בְּיָרָק,
וְלֹא יָרָק בְּאִילָן.
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יָרָק בְּאִילָן.

נוסח הרמב"ם

אין מביאין -

אילן באילן,
וירק בירק,
לא אילן בירק,
ולא ירק באילן.
רבי יהודה -
מתיר ירק באילן.

פירוש הרמב"ם

אין מרכיבין אילן כשישתנו המינין, וכן ירק בירק.

ואין הלכה כר' יהודה:

פירוש רבינו שמשון

וירק בירק תימה בפרק ואלו טרפות (דף ס.) בעי רבי חנינא הרכיב שני מיני דשאים לרבי חנינא בר פפא מאי כיון דלא כתב בהו למינהו לא מחייב או דלמא כיון דאסכים מריה עלייהו כמאן דכתב בהו למינהו דמי תיקו מאי קא מיבעיא ליה מתני' היא דאין מביאין ירק בירק ויש לומר דמיבעיא ליה בחוצה לארץ דשרי כלאי זרעים ואסירא הרכבת האילן כדאיתא בסוף פ"ק דקדושין (דף לט.) דדרשי' שדך למעוטי זרעים שבחוצה לארץ והרכבת האילן אסור מדכתיב (ויקרא יט) בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך בין בארץ בין בחוצה לארץ אף שדך בין בארץ בין בחוצה לארץ [ומיבעי' לי']אי חשיבא הרכבת דשאים כהרכבת אילן משום דכתי' בהו למינהו בעשיה או לא אי נמי אפי' בארץ מיבעיא ליה לרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דדלמא מתני' דהכא כרבנן אי נמי בשאר זרעים דרבנן איירי התם דאמרי' בהקומץ זוטא (דף טו.) קנבום ולוף אסרה תורה שאר זרעים דרבנן אי נמי לבני נח מיבעיא ליה דשרי בכלאי זרעים ואסירי בהרכבת האילן כדאיתא בפרק ארבע מיתות (דף ס.) ונפקא ליה מדכתיב את חקותי תשמרו חוקים שחקקתי לך כבר [בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים והיינו בהרכבה דומי' דבהמה ושחקקתי לך כבר] היינו בבני נח דכתיב בהו למינהו באילנות ובבהמות דלמינהו איסור כלאים משמע כדמוכח בסוף שור שנגח את הפרה (שם) דבעי ב' מינין שבים מהו מי גמרי למינהו למינהו מיבשה או לא ומיבעיא ליה בהרכבת דשאים אי מיתסרא ליה כהרכבת האילן והוי בכלל שדך אי לא ואע"ג דכתיב למינהו אצטריך את חקותי ללמד על למינהו דמשום איסור כתבי' ולמינהו נמי אצטריך דהוה אמינא חוקים שחקקתי לך כבר במרה כדאמרינן נמי (סנהדרין דף נו:) כאשר צוך ה' אלהיך במרה:

רבי יהודה מתיר ירק באילן. ירושלמי (הל' ז)מחלפא שיטתיה דרבי יהודה תמן אמר נוטל אדם מעה מפיטמא של אבטיח ומעה מפיטמא של תפוח ונותן לתוך גומא ומתאחין וכה אמר הכין תמן ע"י [שהוא נותן] זה בצד זה מתאחין ונעשים כלאים ברם הכא ירק באילן הוא פירות קשיא ליה הא דאסר ליה ר' יהודה לעיל קישות ומלפפונין מהאי טעמא דעיקר מלפפונין מכלאים אתו ממעה של אבטיח וממעה של תפוח דהוא אילן [וירק] שזרען יחד:

ירושלמי (שם) תני מנין שאין מרכיבין עץ סרק על עץ מאכל או עץ מאכל על עץ מאכל בשאינו מינו ת"ל (שם) את חקותי תשמרו משמע דעץ סרק אעץ סרק לא אסיר מדלא תני ליה ושמא ה"ט כיון דעץ סרק נינהו אפי' מין בשאינו מינו כחד מינא חשיב ואית ספרים דגרסי שאין מרכיבין אילן סרק על עץ סרק ועל עץ מאכל:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין מביאין אילן באילן - אין מרכיבין אילן מאכל באילן מאכל מין בשאינו מינו או אילן סרק באילן מאכל אבל אילן סרק באילן סרק כיון שאין שום א' מהם עושה פרי כמין אחד חשוב ושרי:

ירק בירק - מין שאינו מינו:

רבי יהודה מתיר ירק באילן - ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

אין מביאין אילן באילן. אע"ג דכבר תני ליה במתני' ד חזר ושנאה כאן לפרושי דהא דאיתא כלאים באילן היינו דוקא בהרכבה דאילו לזרוע שני מיני זרע אילנות מותר שאין לך כלאים באילנות אלא הרכבה בלבד כמ"ש הרמב"ם פ"א מהלכות כלאים:

רבי יהודה מתיר ירק באילן. ובמאי דסיים ת"ק פתח איהו וה"ה איפכא דמאי שנא וכן בהדיא בתוספתא ר"י מתיר ירק באילן אילן בירק. והר"ב והרמב"ם ז"ל לא פירשו טעמו של ר"י. ונ"ל דטעמו איתפרש בירושלמי שהביאו הר"ש מחלפא שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא אומר נוטל אדם מעה (פירוש זרע) אחת מפיטמא של אבטיח ומעה אחת מפיטמא של תפוח ונותנו לתוך גומא אחת והן מתאחין ונעשין כלאים וכא הוא אומר הכין תמן ע"י שהוא נותן זה בצד זה הן מתאחין ונעשין כלאים ברם הכא ירק באילן הוא ע"כ. והיינו שסובר ר"י דדוקא כשע"י ההרכבה הן מתאחין ונעשה על ידיהן פרי או ירק משונה בהו אסרה התורה משום כלאים. וזה דוקא באילן ואילן או ירק בירק אבל ירק ואילן שאינם מתאחין להשתנות ולעשות ירק או פרי אחר אע"פ שיונקים זה מזה לא אסרה התורה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על המשנה) אילן באילן. אף על גב דכבר תני לה במ"ד חזר כאן לפרושי דהא דאיתא כלאים באילן היינו דוקא בהרכבה דאלו לזרוע ב' מיני אילנות מותר:

(י) (על המשנה) רבי יהודה מתיר ירק באילן. הוא הדין איפכא דמאי שנא וטעמו דר' יהודה שסובר דדוקא כשעל ידי ההרכבה הן מתאחין ונעשה על ידיהן פרי או ירק משונה אסרה התורה משום כלאים אבל ירק ואילן שאינם מתאחין להשתנו' אף על פי שיונקים זה מזה לא אסרה התורה. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין מביאין כו':    אית דגרסי אין מרכיבין כו'. ופי' ר"י דמתני' דקתני אין מרכיבין ירק בירק מיירי בא"י אבל בחו"ל דשרי כלאי זרעים ואסור הרכבת אילן משו"ה בעי התם הרכיב שני דשאים דהוי הרכבת ירק מהו מי חשיב הרכבת זרעים כהרכבת אילן משום דכתיב בהן למינהו או לא. ועוד האריכו ע"ש:

תפארת ישראל

יכין

נו) אין מביאין אילן באילן:    הכא מפרש דמה דאסרינן לעיל כלאי אילן. זהו דוקא להרכיבם יחד. אבל להסמיכן שרי. וקיי"ל דהרכבה אפי' בח"ל אפי' ע"י עובד כוכבים אסור (שו"ע יו"ד, רצה) אבל סרק בסרק או שחורות ולבנות ממין א'. שרי. ואפ"ה נוהגין להחמיר. מדלא בקיאינן במינן:

נז) ירק בירק:    מין בא"מ:

נח) ר' יהודה מתיר ירק באילן:    וה"ה איפכא וטעמיה משום דאין מתאחין. ולת"ק עכ"פ מדיונקים זמ"ז. הוה כלאים:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים