משנה טבול יום ב ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק ב · משנה ד | >>

המקפה והחמיטה של חולין והשמן של תרומה צף על גביהן, ונגע טבול יום בשמן, לא פסל אלא השמן.

ואם חיבץ, כל מקום שהולך השמן, פסל.

המקפה והחמיטה של חולין,

והשמן של תרומה צף על גביהן,
נגע טבול יום בשמן - לא פסל אלא שמן.
ואם חיבץ - כל מקום שהילך השמן, פסל.

כבר ביארנו כי חמיטה היא רקיקה.

והן קורין לישת הקמח בשמן "חביץ קדירה". ועניין אמרו ואם חבץ, רוצה לומר שישימהו חביץ, וזה שילוש אותן רקיקות בשמן, או יערב השמן ההוא במקפה עד שישוב הכל כמעורב, כי הוא אז פסל כל מה שנתערב בו שמן של תרומה:

המקפה והחמיטה. דרכן היה להניח החמיטה דהיינו העוגה דקה עם המקפה:

חיבץ כמו חביץ קדירה דפ' כיצד מברכין (דף לו:) דהיינו קימחא ודובשא ומשחא וחיבץ היינו שעירב המקפה והחמיטה עם השמן ומ"מ השמן ניכר כדפרישית לעיל והאי דפסל בכל מקום שהלך השמן לפי שאין יכולין להפרידו מן המקפה ומן החמיטה:

תני"א בתוספתא [שם] המקפה והתמיטה [ד] של חולין והשום והשמן של תרומה צף על גביהן ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן רבי יוחנן אומר שניהם חיבור זה לזה. פירוש שניהם השום והשמן חיבור:

המקפה והחמיטה - דרכן היה להניח החמיטה, שהיא עוגה דקה כמין רקיק, בתוך המקפה:

חיבץ - היינו שעירב המקפה והחמיטה עם השמן, ומכל מקום השמן ניכר. והא דפסיל בכל מקום שהילך השמן, לפי שאין יכולין להפרידו מן המקפה ומן החמיטה:

המקפה והחמיטה. פי' הר"ב דרכן היה להניח החמיטה שהיא עוגה דקה בתוך המקפה. וכן פירש הר"ש. אבל הרמב"ם בפ"ח מהט"א (הלכה י') כתב מקפה של חולין. או רקיק של חולין:

.אין פירוש למשנה זו

לא פסל אלא השמן:    תניא בתוספתא המקפה והחמיטה של חולין והשום והשמן של תרומה צף על גביהן ונגע טבול יום בשמו לא פסל אלא שמן ריב"ן אומר שניהם חבור זה לזה פי' שניהם השום והשמן חבור. חיבץ עירב כמו חביץ קדרה דפ' כיצד מברכין דהיינו קמחא ומשחא ודובשא מעורב יחד:

בפי' רעז"ל צריך להגי' והאי דפסיל בכל מקום שהילך השמן לפי שאינם יכולין להפרידו וכו':

מעשה קדרה קטניות:    ס"א וקטניות:

יכין

המקפה והחמיטה:    מיקראנע שתוך המקפה:

ואם חיבץ:    שטרפן יחד:

בועז

פירושים נוספים