משנה טבול יום א דפוסים

| משנה טבול יום א דפוסים | >>

המכנס חלות על מנת להפריש, ונשכו — בית שמאי אומרים, חיבור בטבול יום, ובית הלל אומרים, אינו חיבור.

מקרצות נושכות זו בזו, וככרות נושכות זו בזו, האופה חמיטה על גבי חמיטה עד שלא קרמו בתנור, וקולית של מים המחלחלת, ורתיחת גריסין של פול ראשונה, ורתיחת יין חדש, רבי יהודה אומר, אף של אורז — בית שמאי אומרים, חיבור בטבול יום, בית הלל אומרים, אינו חיבור.

ומודים בשאר כל הטומאות, בין קלות בין חמורות.

המכנס חלות על מנת שלא להפריש, האופה חמיטה על גבי חמיטה משקרמו בתנור, וקולית של מים שאינה מחלחלת, ורתיחת גריסין של פול שניה, ורתיחת יין ישן, ושל שמן לעולם, ושל עדשים, רבי יהודה אומר, [ אף ] של טופח, טמאים בטבול יום, ואין צריך לומר בכל הטומאות.

מסמר שאחר הככר, וגרגר מלח קטן, וחרחור פחות מכאצבע, רבי יוסי אומר, כל שהוא נאכל עליו, טמאים בטבול יום, ואין צריך לומר בכל הטומאות.

הצרור שבככר, וגרגר מלח גדול, והתורמוס, והחרחור יתר מכאצבע, רבי יוסי אומר, כל שאינו נאכל עמו, טהורים באב הטומאה, ואין צריך לומר בטבול יום.

השעורה והכוסמת בזמן שאינן קלופים, התיאה והחלתית והאלום, רבי יהודה אומר, אף אפונים שחורים, טהורים באב הטומאה, ואין צריך לומר בטבול יום, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, טהורים בטבול יום, וטמאים בכל הטומאות.

השעורה והכוסמת בזמן שהן קלופים, והחטה בין שהיא קלופה בין שאינה קלופה, הקצח, והשמשום, והפלפל, רבי יהודה אומר, אף אפונים לבנים, טמאים בטבול יום, ואין צריך לומר בכל הטומאות.

| משנה טבול יום א דפוסים | >>