משנה חלה ד ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת חלה · פרק ד · משנה ד | >>

קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה, רבי ישמעאל אומר: יטול מן האמצע, וחכמים אוסרים.

הנוטל חלה מן הקב, רבי עקיבא אומר: חלה.

וחכמים אומרים: אינה חלה.

קַב חָדָשׁ וְקַב יָשָׁן שֶׁנָּשְׁכוּ זֶה בָּזֶה,

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִטּוֹל מִן הָאֶמְצַע.
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים.
הַנּוֹטֵל חַלָּה מִן הַקַּב,
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חַלָּה;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ חַלָּה:

קב חדש וקב ישן,

שנשכו זה בזה -
רבי ישמעאל אומר:
יטול מן האמצע.
וחכמים - אוסרין.
הנוטל חלה מן הקב -
רבי עקיבה אומר: חלה.
וחכמים אומרין: אינה חלה.

וחכמים אוסרים - נאמר על העיקר שקדם במסכת תרומות (פרק א, משנה ה) "אין מפרישין מן החדש על הישן, ומן הישן על החדש".

ואמרו מן הקב - רוצה [לומר] בו פחות משיעור חלה, לדעת חכמים, אבל בית שמאי אומר "מקב חלה" כמו שיתבאר בעדיות. ונטה רבי עקיבא לדעת שמאי מעט.

והלכה כחכמים:

יטול מן האמצע. מקום שנושכין זה בזה ונמצא מפריש מזה ומזה ובירושל' (שם) יאות א"ר ישמעאל כוסמים וחטין שני מינין הן על ידי שדומה לו אתמר מצטרף חדש וישן לא כל שכן א"ר הילא טעמא דרבנן כוסמין וחטין שני מינין הן ואין בני אדם טועים לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה אבל חדש וישן מין אחד הוא אם אומר את כן אף הוא סבור לומר שתורמין ומעשרין מזה על זה כלומר אם היה נוטל מן האמצע [הלכך] צריך להפריש על כל אחת ואחת מעיסה אחרת שלא הורמה חלתה מחדש על החדש ומישן על הישן:

ר"ע אומר חלה. דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא דהא לעיל בפ"ב (מ"ג) אר"ע יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין ומפרש בירושלמי ר"ע מדמי לה לפירות שלא נגמרה מלאכתן עבר והפריש מהן תרומה הרי זו תרומה ורבנן מדמו לה לתבואה שלא הביאה שליש עבר והפריש ממנה חלה אינה חלה חזרו לומר אינן דומין לא לפירות שלא נגמרה מלאכתן שאלו נגמרה מלאכתן ולא לתבואה שלא הביא שליש שאלו הביאו שליש אלא ר"ע מדמי ליה לאומר הרי זו תרומה על פירות הללו לכשיתלשו ונתלשו ורבנן מדמו לה לאומר הרי זו תרומה על פירות הללו המחוברין:

יטול מן האמצע - ממקום שנושכין זה את זה, נמצא מפריש משתיהן:

וחכמים אוסרים - שהרואה סבור שמותר לתרום ולעשר מן החדש על הישן ומן הישן על החדש ג. והלכה כחכמים:

מן הקב - שאין בו שיעור חלה:

רבי עקיבא אומר חלה - והוא שהשלים ד על העיסה אחר כן כשיעור חלה, דכיון שנשלם השיעור הויא חלה למפרע:

אינה חלה - כיון שבשעה שהפרישה היתה העיסה פטורה. והלכה כחכמים:

וחכמים אוסרים. פי' הר"ב שהרואה סבור שמותר לתרום מן החדש וכו'. כך מפרש בירושלמי מכח קושיא דכמו דחטין וכוסמין שהן שני מינין ע"י שהן דומין מצטרפין. חדש וישן לא כ"ש. ואיסורא דאין תורמין מן החדש וכו' תנן לה במ"ה פ"ק דתרומות:

ר"ע אומר חלה. פי' הר"ב והוא שהשלים וכו'. דאי לא תימא הכי תקשה דידיה אדידיה ממשנה ג פ"ב דאומר אל יעשנה קבים. ירושלמי שם:

(ג) (על הברטנורא) כך מפרש בירושלמי מכח קושיא דכמו דחטין וכוסמין שהן ב' מינים ע"י שהן דומין מצטרפין. חדש וישן לא כ"ש. ואסורא דאין תורמין מן החדש כו' תנן לה במשנה ה' פרק קמא דתרומות:

(ד) (על הברטנורא) דאי לא תימא הכי תקשה דידיה אדידיה ממ"ג פ"ב ירושלמי:

הנוטל חלה מן הקב ר' עקי' אומר חלה:    והא דתנן לעיל בפ' שני ר' עקיבא אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבים כבר כתבנו לשם דהכא בדיעבד ומתני' דהתם לכתחלה. ונראה דרבינו עובדי' ז"ל תירץ כתירוץ האחר אשר שם בירושלמי. וכתב הרמב"ם ז"ל דנטה ר' עקי' מעט לדעת שמאי דתנן רפ"ק דעדויות שמאי אומר מקב לחלה:

יכין

קב חדש וקב ישן:    מתבואה ישנה וחדשה והרי אסור להפריש מזע"ז [כתרומות פ"א מ"ה]:

וחכמים אוסרים:    מיהו ודאי מצטרפי לחיוב חלה ויטול מכל א' בפ"ע והכי קיימא לן [שכ"ד ס"ח]:

הנוטל חלה מן הקב:    ר"ל מעיסה פחותה מכשיעור:

רבי עקיבא אומר חלה:    כשהשלים אחר כך להעיסה כשיעור חלה:

בועז

פירושים נוספים