משנה חלה ד ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת חלה · פרק ד · משנה ג | >>
שני קבים, וקב אורז או קב תרומהא באמצעב, אינן מצטרפין.
דבר שניטלה חלתו באמצע, מצטרפין, שכבר נתחייב בחלה.
שְׁנֵי קַבִּים, וְקַב אֹרֶז אוֹ קַב תְּרוּמָה בָּאֶמְצַע,
- אֵינָן מִצְטָרְפִין.
- דָּבָר שֶׁנִּטְּלָה חַלָּתוֹ בָּאֶמְצַע,
- מִצְטָרְפִין,
- שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בַּחַלָּה:
שני קבים,
- וקב אורז,
- וקב תרומה באמצע - אינן מצטרפין.
- דבר שניטלה חלתו באמצע -
- מצרפן - שכבר נתחייב בחלה.
כבר קדם לנו כי האורז והתרומה אינן חייבין בחלה, וזהו כשהן נושכין זו בזו.
ולא יצטרך לשנות לך עניין אמרם "קביים שיעור חלה", כי כבר זכרנוהו:
שני קבין. של מין א' מחמשת המינין:
וקב אורז או קב תרומה באמצע. ונושך בזה ובזה אפילו הכי אין שני הקבין של מין אחד מצטרפין ודוקא חולין ותרומה דלאו בני חלה נינהו אין מצטרפין אבל קב שעורים מצטרפין עם ב' קבים חטין:
שכבר נתחייב בחלה. כלומר אע"ג דהשתא מיהא לאו בר חלה הוא שכבר היה בר חלה מצרף:
ירושלמי (הל' ב) ניתני אורז ולא ניתני תרומה אילו תנן אורז ולא תנן תרומה וכו' אמרי' תרומה ע"י שאין נגררת אינו מצטרף כלומר אורז נגרר כדתנן לעיל (פ"ג מ"י) דאם יש בו טעם דגן חייב בחלה והדר מסיק קב אורז אינו מצרף קב תרומה אינו מצרף קב הנכרי אינו מצרף קב מין אחר מצרף קב אשה אחרת מצרף קב חדש מצרף קב דבר שניטלה תרומתו מצרף ר' בון בר חייא בעי קב חלה מהו שיצטרף תני ר' חלפתא בן שאול קב הקדש מצרף קב חלה אינו מצרף מה בין הקדש ובין חלה הקדש ראוי לפדותו ולחייבו חלה אינה ראוי לפדותה ולחייבה:
שני קבין - של אחד מחמשת המינים שחייבין בחלה:
וקב אורז או תרומה - שאין חייבין בחלה באמצע:
אין מצטרפין - להתחייב בחלה:
וקב אורז או קב תרומה באמצע. ונושך בזה ובזה. הר"ש והרמב"ם. ובירושל' אילו תנן אורז ולא תנן תרומה [אמרינן אורז ע"י שאינו ממינו [אינו] מצטרף תרומה ע"י שהוא ממינו מצטרף הוי צורכא מיתני תרומה או אילו תנינן תרומה ולא תנינן אורז] אמרינן תרומה ע"י שאין נגררת אינו מצטרף. כלומר אורז נגרר כדתנן לעיל דאם יש בו טעם דגן חייב בחלה. הר"ש:
(א) (על המשנה) וקב אורז וכו'. ירושלמי אלו תנן אורז ולא תנן תרומה. הוה אמרינן אורז ע"י שאינו ממינו אינו מצטרף. ואלו תני תרומה ולא תני אורז ה"א תרומה ע"י שאין נגררת אינו מצטרף. כלומר אורז נגרר כדתנן לעיל דאם יש בו טעם דגן חייב בחלה. הר"ש:
(ב) (על המשנה) באמצע. נושך זה בזה. הר"מ והר"ש:
שני קבים וקב אורז: גם זה הסתם לבית הלל וכן כל המשניות המוזכר בהן קבים לענין שיעור חלה:
קב אורז וקב תרומה: בירוש' פריך ניתני אורז ולא ניתני תרומה ואמאי תני תרוייהו ומשני אילו תני אורז ולא תני תרומה הוינן אמרין אורז על ידי שאינו ממינו אינו מצטרף תרומה ע"י שהיא ממינה מצטרף הוי צורכא מיתני תרומה או אילו תנינן תרומה ולא תנינן אורז הוינן אמרין דהאי תרומה מיירי בתרומה דאינה נגררת כגון תרומת עיסה של דוחן בין שני קבין דחטין דאינו ממין העיסה אבל תרומה דחטים עם החטים דהא נגררת מצטרף להכי תני אורז דאפי' דגריר עם החטים כדתנן בפירקין דלעיל דאם יש בו טעם דגן חייב בחלה אפ"ה לא מצטרף ומינה שמעינן דתרומה דקתני כה"ג הוא דקתני לה:
יכין
שני קבים: של מין א' החייב בחלה:
או קב תרומה: שאינן חייבין בחלה וקמשמע לן תרומה אף שהוא מין החיוב מה שאין כך אורז ותנא אורז אף שעל ידי טעם דגן אפשר שיתחייב מה שאין כן תרומה דמוע פטור מחלה להכי צריך תרתי:
אינן מצטרפין: אפילו נשכו יחד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת