משנה חלה ג ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת חלה · פרק ג · משנה ט | >>
כיוצא בו, זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף, ענבי בציר עם ענבי עוללות, אם יש לו פרנסה ממקום אחר, מוציא לפי חשבון.
ואם לאו, מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל, והשאר מעשר ומעשר שני לפי חשבוןיב.
משנה מנוקדת
כַּיּוֹצֵא בּוֹ,
- זֵיתֵי מָסִיק שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם זֵיתֵי נִקּוּף,
- עִנְּבֵי בָּצִיר עִם עִנְּבֵי עוֹלֵלוֹת,
- אִם יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר, מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
- וְאִם לָאו, מוֹצִיא תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּל,
- וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
נוסח הרמב"ם
כיוצא בו,
- זיתי מסיק, שנתערבו עם זיתי ניקוף,
- ענבי בציר, שנתערבו עם ענבי עוללות -
- אם יש לו פרנסה ממקום אחר -
- מוציא לפי חשבון.
- ואם לאו -
- מוציא תרומה, ותרומת מעשר - לכל.
- והשאר -
- מעשר, ומעשר שני - לפי חשבון.
- אם יש לו פרנסה ממקום אחר -
פירוש הרמב"ם
זיתי מסיק - הם הזיתים שמלקטין בעלי בתים שהם בעלי הקרקעות, וכבר ביארנו פעמים (פאה פרק ח, משנה א) כי לקיטת הזיתים יקרא בלשון חכמים "מסיקה".
וזיתי נקוף - הם הזיתים שמלקטים העניים, והעד "כנוקף זית שנים שלשה גרגרים"(ישעיה יז, ו).
זיתי נקוף והעוללות אינן חייבין במעשרות כמו שבארנו במסכת פאה (פרק א, משנה ו), וכשנתערבו זיתי נקוף שאינן חייבות בתרומה ובמעשרות עם זיתי מסיק שהן חייבות בהם, אם יש אצלו זיתים אחרים מלבד אותן המעורבות, יוציא מהם המעשרות והתרומה החייבות לאותן זיתי מסיק המעורבות עם זיתי נקוף הפטורות, וזהו עניין אמרם לפי חשבון. ואם אין אצלו זיתים אחרים, יוציא מן הזיתים המעורבים תרומה ותרומת מעשר החייבים לכל, ונחשב הכל זיתי מסיק, ומה שישאר מן הדבר המעורב יוציא ממנו מעשר ראשון ומעשר שני לפי חשבון, כלומר לפי מה שיש באותו הדבר המעורב מזיתי מסיק בלבד. ושיעור ההלכה כך, "ומפריש מן השאר מעשר ראשון ומעשר שני לפי חשבונו". ומה שחייבנו שנוציא התרומה ותרומת מעשר על הכל, לפי שיש בהם עוון מיתה כמו שבארנו בתחילת דמאי.
ובלי ספק שיוכל לחזור וליקח ולקנות מן העניים זיתי נקוף, או העוללות המעורבות בזיתיו או בענביו, על הדרך שנזכר בפאה:
פירוש רבינו שמשון
זיתי מסיק. כמו ענבי בציר ולשון מסיקה בזיתים כבצירה בענבים וזיתי ניקוף כענבי עוללות מלשון כנוקף זית כעוללות בציר (ישעיה כד) ושניהן לעניים ופטורין מן המעשר וכשנתערבו עמהן מסיק ובציר דחייבין במעשר ויש לו פרנסה ממקום אחר מפריש לפי חשבון כדפרשינן גבי חלה ואם לאו רואין כאילו הכל חיוב לענין תרומה ותרומת מעשר ומפריש מהן לפי כולן אבל מעשר ראשון ומעשר שני או מעשר עני אין מוציאין אלא לפי חשבון ולא שיפריש אלא לפי חשבון דהא אי אפשר להפריש תרומת מעשר על הכל עד שיפריש תחלה מעשר ראשון על הכל ועוד דכל מעשרותיו טבולים ואם לא היה מעשרן על הכל אם כן אין פירותיו מתוקנין דכל מה שמעשר יש בהן חולין לפי חשבון ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב אלא ודאי כל מעשרותיו נוטל על הכל והא דאמרינן לפי חשבון היינו דאין צריך [ליתן] ללוי ולעני אלא לפי חשבון והשאר מערב עם פירותיו אבל תרומה ותרומת מעשר כשמפריש על הכל נמצאו חולין מדומעי' דאסורין לזרים ונותן הכל לכהן או מוכר לו היתרות לפי חשבון ועוד יש לפרש דבלא קריאת שם מוציא תחלה כדי תרומה ותרומת מעשר על הכל אבל שאר המעשרות אין צריך להוציא כלל אלא קורא שם לצפונו או לדרומו ותדע מדלא קתני מתני' מוציא באותו ענין דתנן בדמאי פרק ה' (מ"ב) הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת ושם פירשנוה אלא דשם קורא שם לכל וכאן קורא שם לפי חשבון וחילול שני ונתינת ראשון ולעני יתן לפי חשבון וא"ת והאמר שמואל בפ"ק דראש השנה (דף יג:) דלכל אין בילה חוץ מיין ושמן ודוחק להעמידה כמאן דאמר יש בילה וי"ל דתחלה דורך ענבים וכותש זיתים ועושה מענבים יין ומזיתים שמן ואח"כ מפריש ואם תאמר היכי משכחת פרנסה ממקום אחר והא בהקומץ רבה (דף לא.) גבי ר"ש בן שזורי שנתערב טבל בחולין מסיק התם לך קח מן השוק מן הדמאי והוי מחיוב דרבנן אחיוב דרבנן ועל כורחין איירי התם בטבל שהורמה ממנו תרומה גדולה כעין דמאי דלא מחייב בתרומה גדולה שלא נחשדו עליה אבל הכא בשלא הורם מהן כלל איירי מדקתני ואי לא מוציא תרומה ותרומת מעשר לכולהו ומיהו למאן דאמר יש קנין משכחת לה בלך קח מן הנכרי כדאמר התם אי נמי מוציא תחלה תרומה גדולה ואח"כ לוקח מן השוק ומעשר לפי חשבון אי נמי הכא כשהטבל רוב ובתוספתא דדמאי (פרק ה) תניא הטבל שנתערב בחולין הרי זה אוסר כל שהוא ואם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו נוטל את החולין כדי תרומת מעשר שבטבל אבל תרומה גדולה לא תני כדתני הכא משום דהתם מיירי בטבל של דמאי דלא חשידי עליה ואפי' תרומת מעשר נמי לא חייבו להפריש על הכל משום דבדמאי הקילו דבדמאי איירי מדתניא במסכת דמאי והא דלא תני מעשר ומעשר [שני] כדתני הכא משום דמתני' חלוקה תרומה ממעשר שזה לכל וזה לפי חשבון אבל דמאי כיון דאשמעינן דאפילו תרומה לפי חשבון כ"ש מעשר ולא איצטריך בברייתא למיתני אלא מה שהיא חלוקה ממתניתין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
זיתי מסיק - זיתים שבעל הבית מלקט. ולקיטת הזיתים קרויה מסיקה:
זיתי נקוף - זיתים שעניים מלקטים. כמה דאת אומר (ישעיהו יז) כנוקף זית שנים שלשה גרגרים, והם פטורים מן המעשר:
ענבי 'ציר - שחייבים במעשר:
עם ענבי עוללות - שפטורים מן המעשר:
אם יש לו - טבל אחר כיוצא בזה, מוציא ממנו לפי חשבון כשיעור מה שצריך להוציא מזיתי מסיק, או מענבי בציר שחייבים במעשר:
ואם לאו - אם אין לו טבל אחר, מוציאים אותו כאילו כולו טבל, ומוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל:
והשאר מעשר - ראשון:
ומעשר שני - או מעשר עני, אין מוציא אלא לפי חשבון. ולא שלא יפריש אלא לפי חשבון, דהא אי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיפריש תחלה מעשר על הכל, ועוד אי לא מפריש מעשר על הכל הרי כל מה שמעשר יש בהן חולין לפי חשבון, ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, אלא כל המעשרות צריך להפריש על הכל, אבל א"צ ליתן ללוי ולעני אלא לפי חשבון, והשאר מערב עם פירותיו. וכן מע"ש א"צ לפדות אלא לפי חשבון, אבל תרומה ותרומת מעשר שהן במיתה. כשמפריש על הכל נמצאו חולין שבהן מדומעין, וצריך שיתן הכל לכהן יג:
פירוש תוספות יום טוב
מוציא תרומה וכו'. היינו לתקן את שלו. אבל זיתי נקוף וענבי עוללות יכול לתקן בדרך אחר. כדתנן במ"ב פ"ה דפאה. וז"ש הרמב"ם בפירושו ובלי ספק שיכול לחזור וליקח ולקנות מן העניים זיתי נקוף וכו'. הוא על הדרך שנזכר בפאה:
לכל. והיינו הא דתנן במ"ז פ' בתרא דדמאי. כי כן כתב שם הר"ש. וכך הם דברי הרמב"ם ריש פ"ת מהלכות מעשר:
לפי חשבון. כתב הר"ב אבל תרומה ותרומת מעשר וכו' וצריך שיתן הכל לכהן. והר"ש נסתפק בכאן אם יתן בחנם או שמוכר לו היתר לפי חשבון. וכבר כתבתי בזה בריש דמאי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) מוציא תרומה. ובלי ספק שיכול לחזור וליקח ולקנות מן העניים זיתי ניקף המעורבות על הדרך שנזכר בפאה משנה ב' פ"ה. הר"מ:
(יג) (על הברטנורא) והר"ש נסתפק אם יתן לו בחנם או שמוכר לו היתר לפי חשבון כמ"ש בריש דמאי:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
זיתי מיסוק: כך מצאתי במשניות כתיבת יד והוא על משקל זיתי ניקוף ואי גרסי' מסיק צריך לגרוס בניקוד קמ"ץ המ"ם ובלתי דגש על משקל בציר או גרסי' זיתי מסק בלתי יו"ד כך נלע"ד אבל מסיק בפתחות המ"ם ודגש הוא תואר לחובט הזיתים. ובירו' בפירקין ובפ' בתרא דמעשרות איכא מאן דמוקי לה בשמן זיתי מיסוק שנתערב עם שמן זיתי ניקוף. וכתב הר"ס ז"ל עיין בירוש' ותמצא שמוכיח שאין הענבים חייבין בתרומות ומעשרות מדאורייתא שאינו חייב מן התורה אלא דגן תירוש ויצהר וזה כדעת הרמב"ן ז"ל בפ' ראה פ' עשר תעשר ושלא כדעת הרמב"ם ז"ל ע"כ. ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל זיתי מיסוק הוו טבל כמו ענבי בציר דלשון מוסק בזיתים כלשון בוצר בענבים וזיתי ניקוף אין בהן טבל כענבי עוללות מלשון כנוקף זית כעוללות בציר ונראה דהוו זיתים של פאה דהוו לעניים ואין לפרש דיש מין מן הזיתים מיוחדים לעניים כמו גבי ענבים עוללות דהא תניא בפ' הזרוע ד' מתנות לעניים בכרם ושתים באילן ואם איתא שלשה באילן נמי איכא אלא כדאמרן וכשנתערבו זיתים דפטורין מן המעשר עם זיתי מיסוק דחייבין וכן ענבים עם ענבים אם יש לו פרנסה ממקום אחר מפריש לפי חשבון כדפי' רש"י ז"ל גבי חלה ואם לאו רואין כאילו הכל חייב בתרומה ומעשר ומפריש מהן לפי כולן גם מן החולין מתוקנים ואפי' הן אלף וזה פי' התוספתא דפ' בתרא דדמאי שנתקשה בה רש"י ז"ל בריש פרק ראשית הגז (חולין דף קל"ה) דתניא הטבל שנתערב בחולין וכו' נוטל מן החולין כדי תרומה ותרומת מעשר שבטבל וכן מעשר טבל וכו' נוטל מן החולין כדי תרומת מעשר שבמעשר טבל פי' גם מן החולין המתוקנין נוטל תרומה ותרומת מעשר כדאמרן והתקון שכ' שם הרב ז"ל הכא לא שייך דהא אפי' דלפי חולין נוטל מהן כדי תרומה ותרומת מעשר. ושאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון המעשר ראשון שנותן ללוי וכן השני שצריך להפריש אם שנת מעשר שני היא אין מוציא אלא לפי חשבון ולא חמירי כטבל דתרומה ואע"ג דכל המעשרות נמי טבלי ה"מ טבל גופי' מקמי דנפרשי' אבל גבי תערובות לא אחמור אלא כשיעור החלקים דחמירי שאסורין לזרים אחר שהופרשו ועוד דרכו בה דין דמאי והמע"ה ומע"ר יש בו תרומה ומעשר שני קדוש ואין צריך לחללו אלא לפי חשבון ע"כ. ופי' רבינו שמשון ז"ל אם יש לו פרנסה וכו' דתחלה דורך הענבים וכותש הזיתים ועושה מן הענבים יין ומן הזיתים שמן דאמר שמואל בפ"ק דר"ה דלכל אין בילה חוץ מיין ושמן ודוחק להעמידה כמ"ד יש בילה ע"כ. עוד פירש מכח קושיית בקיאות דהיכי משכחת פרנסה ממקום אחר והא בהקומץ רבא דף ל"א גבי ר"ש שזורי שנתערב לו טבל בחולין מסיק התם וכו' אלא תירץ דמתני' מיירי כשהטבל הוי רובא ועוד תירץ ז"ל שנויי אחריני ע"ש:
מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל: מה שפי' ר"ע ז"ל הוא פיר' רבינו שמשון ז"ל וכתב ונותן הכל לכהן או מוכר לו היתר לפי חשבון ועוד כתב דיש עוד לפרש דבלא קריאת שם מוציא תחלה כדי תרומה ותרומת מעשר על הכל אבל שאר המעשרות אין צריך להוציא כלל אלא שקורא שם לצפונו או לדרומו ותדע מדקתני מתני' מוציא באותו ענין דתנן בדמאי פ"ה הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת ושם פירשנוה אלא דשם קורא שם לכל וכאן קורא שם לפי חשבון ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
כיוצא בו זיתי מסיק: ר"ל זיתי' שתלשן בעה"ב מאילניו. המוסק בזיתי' הוא כמו בוצר בענבים:
שנתערבו עם זיתי ניקוף: שלקטו העניים בלקט שכחה פאה:
ענבי בציר עם ענבי עוללות: ששייך לעניים והרי של בעל הבית חייב במעשר ושל עניים פטור:
אם יש לו פרנסה ממקום אחר: שיש לו טבל אחר:
מוציא לפי חשבון: ר"ל נותן מהטבל ההוא כפי מה שחייב מזיתי מיסוק המעורבים:
ואם לאו: שאין לו טבל אחר:
מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל: כאילו היה כל התערובות טבל דכיון דטבל אוסר בכ"ש הו"ל כאילו הכל טבל. ואף דאין בילה ביבש הכא מיירי שדורך הענבים והזיתים ואחר כך מפריש:
והשאר מעשר: ר"ל שאר הט' שחייב להפריש למעשר ראשון:
ומעשר שני לפי חשבון: לאו דוקא דהרי א"א שיפריש תמ"ע על הכל אם לא שיפריש מקודם נמי מעשר על הכל ותו דאי לא מפריש מעשר רק לפי חשבון החיוב שנתערב הרי במה שמפריש מעורב נמי מהפטור לפי חשבון ומפריש מפטור אחיוב אלא יפריש מע"ר ומע"ש על הכל ומפריש ממעשר זה תרומת מעשר על הכל ונותנו לכהן אבל מהמעשר אינו נותן ללוי רק לפי חשבון וכ"כ מע"ש אינו פודה רק לפי חשבון:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת