משנה חלה ג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת חלה · פרק ג · משנה ד | >>
כיוצא בו, המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות, ופדאן, חייבין.
ומשבאו לעונת המעשרות, ופדאן, חייבין.
הקדישן עד שלא נגמרו, וגמרן הגזבר, ואחר כך פדאן, פטורין, שבשעת חובתן היו פטורין.
כַּיוֹצֵא בּוֹ,
- הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין.
- וּמִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, וּפְדָאָן, חַיָּבִין.
- הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ,
- וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן,
- פְּטוּרִין,
- שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְּטוּרִין:
כיוצא בו,
- המקדיש פירותיו -
- עד שלא באו לעונת המעשרות, ופדין - חייבין.
- ומשבאו לעונת המעשרות, ופדין - חייבין.
- הקדישן - עד שלא נגמרו,
- וגמרן - הגזבר,
- ואחר כך פדין - פטורין,
- שבשעת חובתן - היו פטורין.
זו ההלכה כבר קדמנו לדבר עליה בפרק רביעי מפאה, ולשם נשנית אות באות:
אין
עד שלא באו לעונת המעשרות - כל אחד כמשפט המפורש בפ"ק דמעשרות:
וגמרן הגזבר - שנגמרו בעודן תחת יד הגזבר:
שבשעת חובתן היו פטורים - דכתיב דגנך. ולא דגן הקדש:
[כיוצא בו המקדיש וכו'. משנה זו שנויה כבר בפ"ד ממס' פאה מ"ח. ועיין מ"ש שם בס"ד]:
.אין פירוש למשנה זו
כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות ופדאן חייבין משבאו לעונת המעשרות ופדאן חייבין וכו': כצ"ל. וכתב הר"מ דילונזאנו ז"ל נ"א ופדיין והראוי ופדם ע"כ. גם ה"ר יהוסף ז"ל הגי' ופדיין בשני יודי"ן. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל פי' לעונת המעשרות לעונה שאסור לאכול מהן עראי בלא הפרשת מעשרות דהיינו מירוחן כדתנן במס' פאה המקדיש ופודה חייב במעשרות עד שימרח הגזבר ע"כ. ובירוש' מקשה אמאי תני תנא להך מתני' תרי זימני הכא ובפ"ד דפאה ומשני לה כמו שנכתב כבר בארך שם בפאה. וכתב הרש"ש ז"ל ונ"ל דמתני' דהכא פרשינן גבי מירוח דומיא דחלת עיסה דבתר גלגול הוא דמחייבא ע"כ:
יכין
כיוצא בו המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות: כפ"ק דמעשר:
שבשעת חובתן היו פטורין: אגב נקט לה הכא דכבר נשנית לעיל [פאה פ"ד מ"ח] ולירושלמי התם לענין הבאת שליש והכא לענין מרוח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת