משנה חגיגה ג דפוסים
משנה חגיגה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
חומר בקודש מבתרומה, שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה, אבל לא לקודש.
אחוריים ותוך ובית הצביטה בתרומה, אבל לא בקודש.
הנושא את המדרס נושא את התרומה, אבל לא את הקודש.
בגדי אוכלי תרומה, מדרס לקודש.
לא כמידת הקודש מידת התרומה, שבקודש מתיר ומנגב ומטביל ואחר כך קושר, ובתרומה קושר ואחר כך מטביל.
כלים הנגמרין בטהרה, צריכין טבילה לקודש, אבל לא לתרומה.
הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש, אבל לא לתרומה.
הרביעי בקודש פסול, והשלישי בתרומה.
ובתרומה, אם נטמאת אחת מידיו, חברתה טהורה, ובקודש, מטביל שתיהן.
שהיד מטמא את חברתה בקודש, אבל לא בתרומה.
אוכלין אוכלים נגובין בידים מסואבות בתרומה, אבל לא בקודש.
האונן ומחוסר כיפורים צריכין טבילה לקודש, אבל לא לתרומה.
חומר בתרומה, שביהודה נאמנים על טהרת יין ושמן כל ימות השנה, ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה.
עברו הגיתות והבדים, והביאו לו חבית של יין של תרומה, לא יקבלנה ממנו, אבל מניחה לגת הבאה.
ואם אמר לו: הפרשתי לתוכה רביעית קודש, נאמן.
כדי יין וכדי שמן המדומעות, נאמנין עליהם בשעת הגיתות והבדים, וקודם לגיתות שבעים יום.
מן המודיעים ולפנים, נאמנין על כלי חרס.
מן המודיעים ולחוץ, אין נאמנים.
כיצד? הקדר שהוא מוכר הקדירות, נכנס לפנים מן המודיעית, הוא הקדר והן הקדרות והן הלוקחים, נאמן.
יצא, אינו נאמן.
הגבאין שנכנסו לתוך הבית, וכן הגנבים שהחזירו את הכלים, נאמנין לומר, לא נגענו.
ובירושלים נאמנין על הקודש, ובשעת הרגל אף על התרומה.
הפותח את חביתו והמתחיל בעיסתו על גב הרגל, רבי יהודה אומר, יגמור.
וחכמים אומרים, לא יגמור.
משעבר הרגל, היו מעבירין על טהרת עזרה.
עבר הרגל ביום שישי, לא היו מעבירין, מפני כבוד השבת.
רבי יהודה אומר, אף לא ביום חמישי, שאין הכהנים פנויין.
כיצד מעבירים על טהרת עזרה? מטבילין את הכלים שהיו במקדש, ואומרין להם, הזהרו שלא תגעו בשולחן (ובמנורה) ותטמאוהו.
כל הכלים שהיו במקדש, יש להם שניים ושלישים, שאם נטמאו הראשונים, יביאו שניים תחתיהן.
כל הכלים שהיו במקדש, טעונין טבילה, חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת, מפני שהן כקרקע, דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים, מפני שהן מצופין.
משנה חגיגה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב