משנה זבחים ד ניקוד


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן,
שֶׁאִם נְתָנָן מַתָּנָה אַחַת, כִּפֵּר;
וּבַחַטָּאת,
שְׁתֵּי מַתָּנוֹת.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אַף חַטָּאת שֶׁנְּתָנָהּ מַתָּנָה אַחַת,
כִּפֵּר.
לְפִיכָךְ,
אִם נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְּתִקְנָהּ,
וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִזְמַנָּהּ,
כִּפֵּר;
נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה חוּץ לִזְמַנָּהּ,
וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִמְקוֹמָהּ,
פּגּוּל,
וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת:
(ב) כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי,
שֶׁאִם חִסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת,
לֹא כִּפֵּר.
לְפִיכָךְ,
אִם נָתַן כֻּלָּן כְּתִקְנָן,
וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּתִקְנָהּ,
פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת:
(ג) וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִים עַלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל:
הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת,
וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ,
וְהַדָּם,
וְהַנְּסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אַף הַבָּאִים עִם הַבְּהֵמָה.
לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע,
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל.
וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל,
שֶׁדַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ;
וְכֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין,
בֵּין לָאָדָם, בֵּין לַמִּזְבֵּחַ,
חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:
(ד) הָעוֹלָה,
דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ,
וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים.
עוֹלַת הָעוֹף,
דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ.
חַטַּאת הָעוֹף,
דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָרָהּ לַכֹּהֲנִים.
פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְעִירִים הַנִּשְׂרָפִים,
דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵמוּרֵיהֶן לִקָּרֵב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כַּשְּׁלָמִים,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל:
(ה) קָדְשֵׁי נָכְרִים,
אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא,
וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ פָּטוּר,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי מְחַיֵּב.
דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל,
חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם נוֹתָר, מִשּׁוּם טָמֵא,
חוּץ מִן הַדָּם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
בְּדָבָר שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל;
אֲבָל כְּגוֹן הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת,
אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם טֻמְאָה:
(ו) לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְּבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח:
לְשֵׁם זֶבַח, לְשֵׁם זוֹבֵחַ,
לְשֵׁם הַשֵׁם, לְשֵׁם אִשִּׁים,
לְשֵׁם רֵיחַ, לְשֵׁם נִיחוֹחַ;
וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, לְשֵׁם חֵטְא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְשֵׁם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, כָּשֵׁר,
שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין;
שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד: