משנה זבחים ד רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) בית שמאי אומרין:

כל הניתנין על מזבח החיצון, שנתנן מתנה אחת - כיפר,
ובחטאת - שתי מתנות.
ובית הלל אומרין: אף החטאת שנתנה מתנה אחת - כיפר.
לפיכך -
אם נתן את הראשונה כתקנה, ואת השניה חוץ לזמנה - כיפר,
ואם נתן את הראשונה חוץ לזמנה, ואת השניה חוץ למקומה - פגול, וחייבין עליו כרת.


(ב) כל הניתנין על מזבח הפנימי, שאם חסר אחת מכל המתנות - לא כיפר.

לפיכך -
אם נתנן כולן כתקנן, ואחת שלא כתקנה - פסול, ואין בו כרת.


(ג) אלו דברים שאין חייבין עליהן משום פגול -

הקומץ, והלבונה, והקטורת,
ומנחת כהנים, ומנחת כוהן משיח, ומנחת נסכים,
והדם, והנסכים הבאין בפני עצמן - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרין: אף הבאים עם הבהמה.
ולוג שמן של מצורע -
רבי שמעון אומר: אין חייבין עליו משום פגול.
ורבי מאיר אומר: חייבין עליו משום פגול - שדם האשם מתירו,
וכל שיש לו מתירין, בין לאדם בין למזבח - חייבין עליו משום פגול.


(ד) העולה -

דמה - מתיר את בשרה למזבח, ועורה לכהנים.
ועולת העוף -
דמה - מתיר את בשרה למזבח.
וחטאת העוף -
דמה - מתיר את בשרה לכהנים.
פרים הנשרפים, ושעירים הנשרפים -
דמן - מתיר את אימוריהן ליקרב.
רבי שמעון אומר:
כל שאינו על מזבח החיצון, כשלמים - אין חייבין עליהן משום פגול.


(ה) קודשי גוים -

אין חייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא.
והשוחטן בחוץ -
פטור - דברי רבי שמעון.
ורבי יוסי - מחייב.
דברים שאין חייבין עליהן משום פגול -
חייבין עליהן משום נותר, ומשום טמא - חוץ מן הדם.
נומי רבי שמעון - בדבר שדרכו להיאכל,
אבל כגון העצים, והלבונה, והקטורת - אין חייבין עליהן משום טומאה.


(ו) לשם שישה דברים הזבח נזבח -

לשם הזבח, לשם זובח, לשם ה',
לשם אישים, לשם ריח, לשם ניחוח,
חטאת, ואשם - לשם חטא.
אמר רבי יוסי:
אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו - כשר,
שהוא תנאי בית דין, שאין המחשבה הולכת - אלא לאחר העובד.


הדף הראשי של משנה זבחים ד