משנה זבחים ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בית שמאי אומרין:

כל הניתנין על מזבח החיצון, שנתנן מתנה אחת - כיפר,

ובחטאת - שתי מתנות.

ובית הלל אומרין: אף החטאת שנתנה מתנה אחת - כיפר.

לפיכך -

אם נתן את הראשונה כתקנה, ואת השניה חוץ לזמנה - כיפר,

ואם נתן את הראשונה חוץ לזמנה, ואת השניה חוץ למקומה - פגול, וחייבין עליו כרת.

(ב) כל הניתנין על מזבח הפנימי, שאם חסר אחת מכל המתנות - לא כיפר.

לפיכך -

אם נתנן כולן כתקנן, ואחת שלא כתקנה - פסול, ואין בו כרת.

(ג) אלו דברים שאין חייבין עליהן משום פגול -

הקומץ, והלבונה, והקטורת,

ומנחת כהנים, ומנחת כוהן משיח, ומנחת נסכים,

והדם, והנסכים הבאין בפני עצמן - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: אף הבאים עם הבהמה.

ולוג שמן של מצורע -

רבי שמעון אומר: אין חייבין עליו משום פגול.

ורבי מאיר אומר: חייבין עליו משום פגול - שדם האשם מתירו,

וכל שיש לו מתירין, בין לאדם בין למזבח - חייבין עליו משום פגול.

(ד) העולה -

דמה - מתיר את בשרה למזבח, ועורה לכהנים.

ועולת העוף -

דמה - מתיר את בשרה למזבח.

וחטאת העוף -

דמה - מתיר את בשרה לכהנים.

פרים הנשרפים, ושעירים הנשרפים -

דמן - מתיר את אימוריהן ליקרב.

רבי שמעון אומר:

כל שאינו על מזבח החיצון, כשלמים - אין חייבין עליהן משום פגול.

(ה) קודשי גוים -

אין חייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא.

והשוחטן בחוץ -

פטור - דברי רבי שמעון.

ורבי יוסי - מחייב.

דברים שאין חייבין עליהן משום פגול -

חייבין עליהן משום נותר, ומשום טמא - חוץ מן הדם.

נומי רבי שמעון - בדבר שדרכו להיאכל,

אבל כגון העצים, והלבונה, והקטורת - אין חייבין עליהן משום טומאה.

(ו) לשם שישה דברים הזבח נזבח -

לשם הזבח, לשם זובח, לשם ה',

לשם אישים, לשם ריח, לשם ניחוח,

חטאת, ואשם - לשם חטא.

אמר רבי יוסי:

אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו - כשר,

שהוא תנאי בית דין, שאין המחשבה הולכת - אלא לאחר העובד.

הדף הראשי של משנה זבחים ד

משנה זבחים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב