משנה ברורה על אורח חיים תרסא


(א) סוכה — דזמן לא קאי אלא אקידוש ולא אסוכה, דאף אם יום ראשון חול יצא בזמן דסוכה דלא גרע מאלו בירך זמן בשעת עשיית הסוכה דיצא, הלכך צריך שלא להפסיק בסוכה בין קידוש לזמן. אכן מי שלא אכל לילה ראשונה בסוכה וגם למחר בשחרית לא אכל בסוכה יברך בליל שניה סוכה ואחר כך זמן, דאז הזמן יהיה קאי אשניהם:

(ב) וכן ראוי לנהוג — והנה הרדב"ז חלק א סימן מ"ו והרש"ל דעתם כאבי העזרי, דלעולם סוכה ואחר כך זמן, ומכל מקום לא מקרי הפסק מה שאומר בינתיים ברכת סוכה, ודומיא דאנו אומרים כשחל יום טוב במוצאי שבת יקנה"ז יין קידוש נר הבדלה זמן אף על פי שהזמן אינו חוזר על ההבדלה כי אם על קידוש, הכי נמי הזמן חוזר על קידוש שלפני סוכה. ויש מאחרונים שהעתיקו לדינא כמותם, על כן מי שרוצה לנהוג כן אין מוחין בידו. ומכל מקום אם כמה בעלי בתים אוכלין בסוכה אחת, לא יהיו חלוקין במנהגם בזה. חסידים ואנשי מעשה עושים לזכר שמחת בית השואבה להיות נעורים בלילות של חול המועד סוכות ולהרבות בזמירות ושבחים ומרבים נרות בסוכה בלילות אלו. גם בהרבה בתי מדרשות נהגו להרבות בנרות בתפילת ערבית דחול המועד בחג הזה. יסוד ושורש העבודה, עיין שם שהאריך בזה: