יסוד ושורש העבודה/יא/יד

...

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

כוונת ההקפה

...

החסידים ואנשי מעשה עושים לזכר שמחת בית השואבה להיות נעורים כמעט כל לילות של חול המועד בזמירות ושבחים, ומרבים נרות בסוכה בלילות אלו. גם בהרבה בתי מדרשות נהגו להרבות בנרות בתפילת ערבית דחול המועד בחג הזה, זכר לשמחת בית השואבה. וכל מי שעושה זכר למקדש אשרי חלקו, כדאיתא בגמרא על פסוק "ציון היא דורש אין לה" (ירמיהו ל יז), "מכלל דבעיא דרישה". לכן יזדרז האדם בלילות אלו בשבחים ובזמירות אף ביחידי, ויהא חלקי עמו, דהיינו יזמר השבחים של פיוטים דראש השנה ויום הכיפורים, "אתה הוא ה' אלהינו בשמים ובארץ", "מלך עליון" וכיוצא, גם מזמורי תהלים שהם שבחים נפלאים, היינו מזמורי[ם] של קבלת שבת ושבת(?) ברכות וכיוצא, גם הה' בבות ד"אין כאלהינו". ואחר כל השבחים ראוי לומר הפסוק "מי ימלל גבורות ה'" וגו', ויגיל וישמח שמחה עצומה מאוד בגודל אלהותו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד, ודי בזה.