משנה בכורים ג ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת בכורים · פרק ג · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

כיצד מעלין את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד, ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים.

ולמשכים היה הממונה אומר (ירמיהו לא, ה): קומו ונעלה ציון אל (בית) ה' אלהינו.

משנה מנוקדת

כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים?

כָּל הַעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד,
וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר,
וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים.
וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר:
"קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ":

נוסח הרמב"ם

כיצד מעלים את הבכורים? -

כל העיירות שבמעמד, מתכנסות לעירו של מעמד;
ובאין ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים;
ולמשכים, היה הממונה אומר "קומו ונעלה ציון אל ה' אלוהינו" (ירמיהו לא ה).

פירוש הרמב"ם

עניין "המעמדות" עוד יתבאר באור גמור במסכת תענית (פ"ד מ"ב).

ומה שצריך לדעת בזה המקום, כי בכל שבוע היו עושין מעמד אנשים ידועים מישראל, ומתקבצים במקומותם להתפלל ולהתענות ולקרות בתורה, וכשנשלם מעמד ראשון מתחיל השני, ועל זה הסדר עשרים וארבעה מעמדות כחשבון המשמרות, וכשמשלימין כולם חוזרין חלילה, ועוד יתבאר כל זה שם וטעמו.

ומה שחייב שהיו מתקבצין, ולא היה הולך כל אחד בפני עצמו, היה להידור כמו שכתוב "ברוב עם הדרת מלך"(משלי יד, כח).

ומה שהיו נמנעין מלהאסף אל הבתים, מפני שהיו חוששים מאוהל הטומאה:

פירוש רבינו שמשון

שבמעמד. מפרש בירושלמי (הלכה ה) כגון יהויריב ומכיריו ידעיה ומכיריו:

ברחובה של עיר. מפרש בירושלמי (שם) מפני אהל טומאה והיינו דתנן בפרק בתרא דמגילה (דף כו) בני העיר שמכרו רחובה של עיר ומפרש בגמרא דיש בו משום קדושה שמתפללין בו בתענית ומעמדות ומוחקין מן הספרים מעמדות משום דמה ענין מעמדות לכאן ושפיר גרסי ליה דאיירי במעמדות דבכורים כדתנן הכא למשכים כלומר לבקר הממונה ראש המעמד קומו ונעלה ציון בירושלמי אמרינן בדרך היו אומרים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך בירושלים היו אומרים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים בהר הבית היו אומרים הללויה הללו אל בקדשו בעזרה היו אומרים כל הנשמה תהלל יה הללויה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל העיירות שבמעמד - עשרים וארבעה מעמדות היו בישראל כנגד ארבעה ועשרים משמרות כהונה, ואנשי המעמד ישראלים היו שלוחים מכל ישראל לעמוד על הקרבן עם הכהנים והלוים שבאותו משמר כל אחד בשבת הקבוע לו, והן נקראים אנשי מעמד:

מתכנטות לעירו - של ראש המעמד ולא היו מביאין בכוריהם כל אחד בפני עצמו משום דברוב עם הדרת מלך:

ולא היו נכנסים לבתים - מפני אהל הטומאה:

ולמשכים - בבקר כשהם משכימים:

הממונה - ראש המעמד:

קומו ונעלה ציון - ובדרך היו אומרים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. כשהגיעו לירושלים היו אומרים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. בהר הבית היו אומרים הללויה הללו אל בקדשו בעזרה היו אומרים כל הנשמה תהלל יה:

פירוש תוספות יום טוב

כל העיירות שבמעמד. פירש הר"ב ישראלים היו שלוחי' וכו'. ועיין עוד בפירושו למ"ב פ"ד דתענית:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל העיירות שבמעמד:    כל אנשי עיירות שמתחשבין מתחום עיר של ראש המעמד שמתקבצין אנשי המעמד עמו דהיינו אותו שמשמש באותו השבוע דהיינו שמתענה אותן הימים הקבועין לו וקורא בתורה פרשיות הקבועות לו עם משמרת הכהנים שמשמשת אותו השבוע דכ"ד משמרות כהונה הוו וכנגדן כ"ד מעמדות והיו מתכנסות כל אותן עיירות עם ביכוריהם לעיר שיושב בה המעמד שעולה לירושלם עם משמרת הכהנים של אותו השבוע והיינו דקאמר בירושלמי ידעי' ומכיריו יהויריב ומכיריו ידעי' משמרת כהנים והיא ראשונה למשמרות כהונה ומכיריו אנשי מעמד של חסידי ישראל מכיריהן שעולין לירושלם שנפל להם בגורל אותו שבוע לעמוד על הקרבן:

ולנין ברחובה של עיר:    בין בעיר שעוברין בה לדרכן בין בעיר שעוברין עד שבאין לעירו של ראש המעמד בין בעירו של ראש המעמד לנין ברחובה של עיר ובבקר מתפללין שם וכתב רבינו שמשון ז"ל והיינו דתנן פ"ג דמגילה בני העיר שמכרו רחובה של עיר ובגמ' מפ' דיש בו קדושה שמתפללין בו בתעניות ובמעמדות ומוחקין מן הספרים ומעמדות משום דמה ענין מעמדות לשם ושפיר גרסי' לי' דמיירי במעמדות ההולכין עם אנשי הבכורים כדתנן הכא. ע"כ הר"ש שירילי"ו ז"ל:

ולמשכים:    נראה שהוא שם פי' השכמה וכמו שפירש רד"ק ז"ל בספר הושע על פסוק וכטל משכים הולך גם בירמי' סי' ה' סוסים מיוזנים משכים היו וכן פי' ג"כ בשרשים שרש שכם:

קומו ונעלה ציון אל ה' אלקינו:    כצ"ל:

תפארת ישראל

יכין

כל העיירות שבמעמד:    כל ישראל נחלקים לכ"ד מעמדות וכנגדן היו עשרים וארבעה משמרות כהונה ולויה ומכל מעמד היו דרין איזה אנשים מהן בירושלים בקביעות להיות שלוחין לאחיהן כשיגיע זמנן לעמוד על הקרבת התמידין ומוספין ובכל שבוע ושבוע משמר א' מכהונה ולויה חצי' עולה לירושלים לעבודה וחציו השני הולכין ליריחו שהיא סמוכה לירושלים כדי לתקן ולשלוח משם מזון לחצי המשמר שעלה לירושלים [כן משמע ממתני' רפ"ד דתענית ומברייתא שם דכ"ז א' ומפרש"י במתני' ולא זכיתי להבין דברי הרמב"ם רפ"ו מהל' כלי המקדש (רמב"ם פ"ו מהל' כלי המקדש) ודברי הר"ב רפ"ד דתענית ההולך בעקבותיו יע"ש] ואנשי המעמד מתכנסין בעריהן ומתענין ד' ימים בשבוע ומתפללין שיקובל קרבנות ישראל כפ"ד דתענית:

מתכנסות לעיר של מעמד:    להעיר שהי' דר שם ראש המעמד לעלות יחד דברוב עם הדרת מלך:

ולא היו נכנסין לבתים:    שלא יתטמאו באהל הטומאה מפני רבוי ודוחק האורחים [כך נ"ל ודו"ק]:

ולמשכים:    ר"ל כשהאיר השחר:

קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו:    ובדרך היו משוררים שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. ול"מ היה נ"ל שבדרך היו משוררים כל ט"ו שיר המעלות ושם המזמורים האלו מעידים למה שנתקנו אלא שבכל יום התחילו עם שמחתי באומרים לתשובה על דברי הממונה שאמר קומו וכו' וכשהגיעו לירושלים עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים בהר הבית הללו אל בקדשו וכו' ומסיימים בעזרה כל הנשמה תהלל יה וגו' והתחילו הלוים בשיר:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים